מחזירים עטרה ליושנה

חוקרי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה החלו לחפור בתל שקמונה, כחלק מפרויקט הרחבת פארק הכט, זאת לאחר הזנחה של עשרות שנים של התל ושרידיו והם כבר החלו לחשוף שטיחי פסיפס מרהיבים מהמאה השישית. בתום הפרויקט הארבע שנתי, שהחל ביוזמתה ובמימונה של קרן הכט, יהפוך האתר הארכיאולוגי החשוב והראשי בתחומי העיר חיפה נגיש לציבור. 'זהו צעד נוסף בהעצמת הקשרים והמעורבות בין אוניברסיטת חיפה והעיר חיפה ותושביה באמצעות יצירת מפעל סביבתי-תרבותי יוצא דופן', אמר רקטור האוניברסיטה פרופ' יוסי בן-ארצי.
החפירות בתל שקמונה החלו כבר בשנות ה-70 על ידי יוסף אלגביש המנוח מטעם המוזיאון לאמנות עתיקה של עיריית חיפה. בעשרות השנים האחרונות סבל התל מפגיעה בעתיקות, פסולת בניין נערמה על גבי השרידים ורכבי שטח חרשו את האתר. בחפירה הנוכחית, שמנוהלת על ידי ד''ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע''ש זינמן באוניברסיטת חיפה, חשפו החוקרים שטיחי פסיפס מרהיבים מהתקופה הביזנטית [המאה השישית לספירה], השייכים למבנה כנסייתי. במהלך העבודה שקדו החופרים על הסרת שכבות הכיסוי והפסולת שנערמו על רצפות הפסיפס, ניקויים ושימורם כהכנה להצגתם לקהל. בהמשך ייחפר קטע מן התל עצמו ותורחבנה החפירות מדרום לתל בשטח הפארק במטרה להפכו לפארק ארכיאולוגי פתוח לקהל, בו יוכשרו שבילים, דרכי מעבר בין העתיקות וכמובן שילוט מתאים. לפרויקט הארכיאולוגי שותף מרכז חינוך ליאו בק בחיפה, כשמורי ותלמידי בית הספר ישולבו בעבודות באתר וכחלק מהפרויקטים החינוכיים הבית-ספריים.
תל שקמונה, למרות היותו קטן מידות, טומן שרידים אנושיים של למעלה מאלפיים שנים, החל בתקופת הברונזה הקדומה וכלה בתקופה הביזנטית. התל מצוי בגן לאומי שקמונה הנמצא בתחומי שמורת הטבע שקמונה בהנהלת רשות הטבע והגנים. חפירות העבר חשפו ממצא עשיר ומרתק לא רק בתל וסביבתו, אלא גם בתחומי החוף בו נחצבו בריכות ומתקני קשירה לסירות.

אוניברסיטת חיפה
לימודי ארכיאולוגיה
יעוץ לימודים