כתבי תחקיר - אין להם תחליף

בניגוד ליחסים בין כתבי חדשות לבין מקורות המידע שלהם המבוססים על אמון, אצל העיתונאים החוקרים מבוססים יחסים אלה על חוסר אמון, שמחייב איסוף ראיות ותימוכין, כדי לספק תשתית ראייתית שהיא מעבר למבחן המשפטי של 'הספק הסביר'. בעוד כתבי חדשות נוהגים להתבסס על כ-2.5 מקורות לידיעה, כתבי תחקיר מתבססים לעתים קרובות על עשרות מקורות מידע לכל תחקיר. ובעוד כתבי חדשות מתבססים בדרך כלל על גרסאות מקור הנמסרות בעל פה, כתבי תחקיר מרבים להסתמך על מסמכים, כדי להיערך להתגוננות משפטית לאחר הפרסום. צירוף נתונים זה מעלה, כי כתבי תחקיר מהווים זן עיתונאי ייחודי, שאינו ניתן להחלפה על ידי כתבי חדשות. כלומר, גם אם יוקצבו לכתב חדשות מהשורה אמצעים וזמן - דפוסי עבודתו יקשו עליו לעמוד בדרישות הייחודיות של משימות תחקיר. המשמעות היא כי פיטורים של כתב תחקירים מהווים למעשה פגיעה ללא תחליף ביכולת של אותו ארגון לפרסם תחקירים ממשיים. 'כתבי תחקיר', כותב החוקר במבוא לעבודתו 'מוכרים בספרות המחקרית כזן של עיתונאים בעלי השפעה ציבורית רחבה. בעבודתם השפיעו לא פעם על מדיניות או יצרו הד משמעותי שהביא לחקירה משטרתית, לבדיקה של מבקר המדינה, להעמדה לדין ואף לרפורמות ציבוריות. ואולם, הדפוסים שבאמצעותם מגיעים העיתונאים החוקרים אל המידע המאפשר השפעה זו טרם נבחנו לעומקם ובצורה שיטתית'.

המחקר הנוכחי, שנערך בהנחייתו של ד'ר צבי רייך, מיפה את דפוסי עבודתם של עיתונאים אלו, והוא מתאר כיצד מתפתח התחקיר משלב גילוי קצה החוט הראשוני ועד להשלכות שלאחר פרסומו, תוך התייחסות למספר מאפיינים: מי יוזם תחקירים, מה מאפיין את מקורות המידע שעליהם הם מסתמכים, כיצד ובעזרת אלו שיטות עבודה וטכנולוגיות הם משיגים את המידע ומה מאפיין את היחס של עיתונאי התחקיר לאמת ולעובדות. למרות רגישותם הרבה של העיתונאים החוקרים לחיסיון מקורות המידע, המחקר הצליח לפענח בעזרתם את דפוסי עבודתם, תוך פיצוח משותף של מדגם בן 45 תחקירים בקרב 9 עיתונאים חוקרים, בעזרת שיטת ראיונות השחזור. בפני כל אחד מן הנבדקים הוצג מדגם של תחקירים עיתונאיים מפרי עטו, ובתהליך חקירה ממצה נאסף מידע כמותני ואיכותני הנוגע לדפוסי הכנת כל תחקיר. ממצאי המחקר הושוו למחקר מקביל על דפוסי עבודתם של עיתונאי חדשות מן השורה.
המחקר קובע כי בניגוד לדימוי המקובל, העיתונאים החוקרים אינם מחכים בדרך כלל למדליף מסתורי או למעטפה שתנחת על שולחנם, אלא הם נוטים למידה רבה של סיקור יזום. הם גם מגלמים בעבודתם תפיסת עולם ערכית בעלת רגישויות חברתיות וציבוריות. במהלך התחקיר הם מתמודדים עם שאלות לגבי מידת נכונות המידע ואמיתותו, ולצורך כך הם נתמכים בשרשרת של נקודות בקרה: התרשמות ממקורות המידע באמצעים שאינם 'משאירים עקבות', כגון מפגשי פנים אל פנים, הצלבת מקורות מידע, ואיסוף מסמכים המלווה לעתים קרובות במעקב הדוק מצד עורכים ויועצים משפטיים. כמו כן, כתבי תחקיר מתבססים ברוב המקרים על מקורות פנים-ארגוניים המוסרים מידע ללא סמכות, באופן הממחיש את החיוניות של מתריעים בשער [whistle-blowers] לעבודתם.
אוניברסיטת בן גוריון
לימודי תקשורת
ייעוץ לימודים