 |
|  | | איכות ההשכלה הגבוהה בישראל לאן? |
לראשונה בישראל התכנסו קובעי המדיניות בתחום איכות ההוראה בהשכלה הגבוהה לדיון ראשון מסוגו בנושא ולבחינת דרכים לקידומו.
הכנס, ראשון מסוגו, התקיים בקמפוס המסלול האקדמי המכללה למנהל בראשל'צ, ודן באיכות ההוראה בהשכלה הגבוהה בישראל. בכנס השתתפו בכירי הסגל האקדמי מהאוניברסיטות ומהמכללות וכן בכירי המועצה להשכלה הגבוהה.
פרופ' יעקב רוזנברג, רקטור המסלול האקדמי- המכללה למנהל, סיכם את הכנס באומרו כי קיומו של הכנס היום, הינו צעד חשוב, בדרך להעלאת המודעות לנושא איכות ההשכלה הגבוהה בישראל ולחשיבותו, נושא שתפס תאוצה בשנים האחרונות, במקומות רבים בעולם. ראייה לכך היא הנוכחות המרשימה של בכירי האוניברסיטות והמכללות בכנס.
בכנס השתתפו פרופסור ברנדה סמית מהאקדמיה להוראה בחינוך הגבוה בבריטניה ופרופסור רנדל בס עמית פולברייט מאוניברסיטת ג'ורג'-טאון מארה'ב שחלקו עם משתתפי הכנס ידע וניסיון בתחום איכות ההשכלה הגבוהה בארצותיהם.
לדברי פרופ' רוזנברג, קיומו של שיח מעין זה, ברמה בינ'ל, בדומה לשיח הקיים בתחום המחקר [פורומים, כינוסים, קשרים בין אישיים] מהווה חזון לעתיד שבהמשך יביא לקביעת דרכים אופרטיביות לקידום איכות ההוראה ההשכלה הגבוהה בישראל.
ד'ר ניל שרמן, מנכ'ל קרן חינוך ארה'ב-ישראל [פולברייט] ממארגני הכנס אמר כי לאור הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים במערכת השכלה הגבוהה בישראל, איכות ההוראה הופכת להיות סוגיה חשובה ומורכבת יותר מבעבר המצריכה הקצאת משאבים הולמת.
ד'ר הלל נוסק, ראש רשות ההוראה והמחקר של המסלול האקדמי-המכללה למנהל ומיוזמי הכנס אמר שהיום, קיימת תופעה של הצפת הסטודנט במקורות מידע רבים שלעיתים מהווים מכשול בדרך להבנת החומר וליכולת לייצר ממנו משמעות. לכן על המרצים להתמיד בשיפור איכות ההוראה ולהקנות לסטודנט את הכלים לברור את המידע – בבחינת 'להוציא מוץ מן התבן'.
אחת הסוגיות המרכזיות שנידונה בכנס, נסבה סביב הצורך להכשיר מרצים להוראה ועמידה מול סטודנטים.
פרופ' ישורון, רקטור אוניברסיטת בר אילן, המחיש את הבעייתיות של המציאות הקיימת, בה מורה בתיכון מחויב לעבור הכשרה מסודרת על מנת לקבל תעודת הוראה, ואילו מרצה שעבר מסלול פרופסורה יכול להיכנס לכיתה וללמד סטודנטים, ללא כל הכשרה מוקדמת.
במסגרת הדיון הועלתה הצעה לחייב מרצים לעבור סדנת הכשרה הוראתית. מנגד הוצעה חלופה לפיה, ועדת המינויים, בבואה לבחון את מועמדותו של המרצה להיות מרצה מן המניין, תכיר בסדנא כשוות ערך למאמר – תמריץ שיעודד את המרצים להשתתף בסדנאות מיוזמתם.
סוגיה נוספת שנידונה בכנס הייתה נושא התקצוב הממסדי לשם קידום איכות ההוראה:
פרופ' סמית הסבירה שבאנגליה השכילו להבין את חשיבותו של קידום איכות ההשכלה הגבוהה והקצו תקציב מיוחד לתמריצים כספיים עבור המוסדות האקדמיים לשם פיתוח שיטות מיוחדות להכשרה הוראתית ומרכזי הוראה עבור מרצים – עלות המימון מגיעה עד 250,000 פאונד ל 3 שנים.
פרופסור יחזקאל טלר, סגן יו'ר המועצה להשכלה הגבוהה אמר כי קיים מצב סימביוטי בין המל'ג והות'ת לבין המוסדות האקדמיים בנושא התערבות ולכן המדיניות היא אי-התערבות בקביעת סדרי העדיפויות של המוסדות להשכלה גבוהה – כל מוסד קובע את הקצאת המשאבים שלו ואת האיזון בין המשאבים שמופנים למטרות מחקר לבין המשאבים המופנים לקידום איכות ההוראה.
סוגיות נוספות שהועלו בכנס: תקצוב מחקר מול הוראה, הדרך הראויה להוראת סטודנטים – שימת דגש על הקניית כלים ביקורתיים, עידוד נטייה לסקרנות, לספקנות וליושר, והעדפתם על פני העברת מידע אותו ניתן להפיק מקריאה בספרים, ועוד.
|
|
|
|
|
|
 |
