 |
|  | | תיקון לחוק ההסדרים ימנע הכרה בתארים של שלוחות זרות |
לאחר פרשיית התארים הפיקטיביים מאוניברסיטת לטבייה, העביר משרד האוצר חוק גורף, השולל הכרה בתארים אקדמיים מכל שלוחות האוניברסיטאות הזרות לצורכי העלאות שכר וקידום במגזר הציבורי; בשלוחות הזרות זועמים: 'זהו מחטף חקיקתי, המנוגד למדיניות ההפרטה של נתניהו '
מאת אלונה קורן 'מקור ראשון'
מה משותף לישראל והודו? התשובה הראשונה העולה בראשנו היא שישראל והודו הן מעצמות היי-טק, ויש בהן מספר גדול של תוכניתנים ומהנדסים. כל זה נכון, אבל מה משותף ובלעדי רק לישראל ולהודו?
התשובה אולי תפתיע אתכם: רק בישראל ובהודו קיימת השיטה המעוותת, של מתן תוספות שכר בגין השכלה גבוהה, ללא כל קשר לכישורים ולהצלחה בתפקיד. בחלק ניכר מן המגזר הציבורי בישראל [מורים, שוטרים ועובדי מדינה] השכר כלל לא נקבע על-פי כישורי העובדים, אלא על-פי השכלה וותק.
כך למשל, מורה מתחיל בעל תואר ראשון ישתכר פחות מאותו מורה שיש לו גם תעודת הוראה. מורה בעל תואר שני ישתכר יותר, ומורה שסיים דוקטורט– השכר שלו יקפוץ, גם אם הוא מורה גרוע ביותר.
מדוע שכר המורים לא מותאם לכישוריהם!? מדוע מורה, שמצליח להביא בהצלחה תלמידים רבים למבחני בגרות, ישתכר פחות ממורה שפחות מצליח, וזאת רק בגלל שיש לו פחות השכלה פורמאלית?! השיטה מעוותת, אין ספק.
במדינה בה המילה 'קומבינה' הפכה כמעט לחלק מן השפה העברית, היה זה מתבקש שבמוקדם או במאוחר יימצא מי שינצל לרעה את השיטה המעוותת, ויפיק מכך טובות הנאה.
פטריות לאחר הגשם
בשנים האחרונות צצו, כמו פטריות לאחר הגשם, שלוחות של אוניברסיטאות זרות בישראל. חלק מהן– אוניברסיטאות מכובדות כמו דרבי וקלארק וחלקן – אוניברסיטאות מפוקפקות, שהבולטת בהן היא אוניברסיטת לטבייה.
ריבוי השלוחות הזרות, שחלק מהן בעלות רמה לימודית נמוכה, ופרשיית התארים הפיקטיביים מאוניברסיטת לטבייה– זעזעו את המערכת. באוצר לא ידעו איך להתמודד עם המצב החדש, שהכביד על הוצאות המגזר הציבורי ועל הגירעון בתקציב המדינה.
במקום לשנות לחלוטין את השיטה, ולבסס את השכר במגזר הציבורי על כישורים - ולא על תארים, קיבלו באוצר החלטה גורפת, לפיה תארים של אוניברסיטאות ומכללות ישראליות יוכרו לצורכי שכר– ואילו תארים שניתנו ע'י שלוחות של אוניברסיטאות זרות– לא בהכרח יוכרו.
בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, שהתקיימה השבוע, התקבלה הצעת האוצר, לפיה לא יינתנו הטבות שכר למי שיקבל תארים משלוחות האוניברסיטאות הזרות בעתיד. בישיבה השתתפו נציגים של משרדי האוצר והחינוך, וכן נציגים של האוניברסיטאות הזרות.
נשאלת השאלה: מדוע ההחלטה היתה גורפת כל כך, והתייחסה לכל השלוחות הזרות כמקשה אחת? האם תואר מאוניברסיטת לטבייה המזרח אירופית זהה ברמתו לתואר מאוניברסיטת דרבי הבריטית? האם התארים הנ'ל אינם ראויים לצורכי דירוג שכר במגזר הציבורי?
ניצול לרעה
במשרד האוצר מסבירים כי במהלך השנים 1995 עד 2001 חלה עלייה תלולה במספר מקבלי תארים משלוחות חו'ל הפועלות בישראל, ובשנת 2001 הגיע מספרם של מקבלי תארים אקדמיים ממוסדות חו'ל, הפועלים בארץ, ל- 12,408.
'מאז שנת 2002 ישנה ירידה במספרי מקבלי התארים, בעיקר בגלל שהיה מיצוי של חלק מהפוטנציאל של עובדי המגזר הציבורי, שקיבלו תארים בשנים הקודמות. יחד עם זאת, בשנת 2003 ניתנו כ- 3000 תארי שלוחות בארץ, כאשר מוערך כי כשליש ממקבלי התארים הנם עובדי המגזר הציבורי, ובעיקר מורים, אנשי כוחות הביטחון ועובדי מערכת הבריאות', אומרים באוצר.
על פי הערכות הממונה על השכר באוצר, תוספת העלות השנתית לבסיס הוצאות השכר במגזר הציבורי מוערכת בכ- 14 מיליון ש'ח בשנה. 'לשם צמצום הניצול לרעה של הטבות השכר כאמור, הוחלט כי המדינה תחדל מלהכיר לצורכי דירוג ושכר בתארים שהוענקו על ידי שלוחות חו'ל, ובכך תפחית את הוצאות השכר הנלוות להכרה בתארים אלו, ותבטיח את איכות השירות הציבורי.
'בכל אופן, התיקון אינו מתייחס לבוגרי אוניברסיטאות זרות שכבר סיימו את התואר. כמו כן, חשוב לציין כי קיים מספר רב של מוסדות אקדמיים זרים המוכרים ומפוקחים אקדמית ע'י המל'ג', אומרים באוצר.
חשש לזילות התואר
התיקון לחוק קובע, כאמור, כי תואר אקדמי המוענק בשלוחה של מוסד מחו'ל לא יהיה בהכרח שקול לתואר ממוסד האם בחו'ל לצורך דירוג ושכר. 'לאחר התיקון, כל מעסיק יוכל לקבוע באיזו מידה להתחשב בתארי השלוחות לצורכי דירוג ושכר', מציינים באוצר.
'קיימים הבדלים מהותיים בין תואר ממוסד האם בחו'ל, לתואר משלוחה של המוסד בישראל: המוסד בחו'ל מפוקח אקדמית בארץ פעולתו – ואילו השלוחה בארץ מפוקחת באופן אדמיניסטרטיבי בלבד – ללא פיקוח אקדמי של המל'ג [המועצה להשכלה גבוהה] בישראל.
'לפיכך, המעסיק הציבורי היה מחויב להעניק הטבות שכר אוטומטיות לבעלי תארים מהשלוחות, למרות שהן אינן מפוקחות אקדמית ע'י המל'ג', אומרים באוצר.
באוצר מציינים כי בפועל, רמתן האקדמית של השלוחות אינן ידועה: 'רישיון הפעולה שקיבלו השלוחות מהמל'ג מצביע על התאמה והשתייכות אדמיניסטרטיביות בלבד של השלוחה למוסד האם בחו'ל, ללא פיקוח אקדמי. לאחרונה התווספה בדיקת סף מינימאלי של נושאי הקורסים בתארים השונים', מציינים באוצר.
דרך המלך
באוצר טוענים כי החוק הקיים יצר חשש לזילות התואר האקדמי הישראלי. 'החוק הגדיל את האטרקטיביות של התארים משלוחות שרמתם האקדמית אינה ידועה. התוצאה היתה פגיעה ברמה האקדמית בשירות הציבורי וכן פגיעה באטרקטיביות של המוסדות הישראלים המוכרים ע'י המל'ג.
'שינוי החקיקה יביא לכך שיינתנו הטבות שכר ללימודים אקדמיים רק במוסדות המפוקחים אקדמית בארץ פעולתם [לרבות מוסדות בחו'ל] - ולא בשלוחות המפוקחות באופן אדמיניסטרטיבי בלבד', מדגישים באוצר.
באוצר טוענים כי השינוי בחוק לא יפגע בעובדי המגזר הציבורי, ומציינים כי 'האוניברסיטה הפתוחה, למשל, מאפשרת קיום לימודים איכותיים במקביל לעבודה, בפריסה ארצית'.
באוצר אומרים כי בפני השלוחות הזרות פתוחה כיום דרך המלך: 'השלוחות הזרות רשאיות לבקש הכרה של המל'ג. כך למשל, 'טורו קולג'' הפך ל-'מכון לנדר' ושלוחת אוניברסיטת מנצ'סטר הפכה ל קריה האקדמית קריית אונו', אומרים באוצר.
'מחטף חקיקתי'
בשלוחות האוניברסיטאות הזרות זועמים על ההחלטה, ומכנים אותה 'מחטף חקיקתי'. נציגי השלוחות הגישו מסמך לוועדת הכספים, בו הם מוחים על כך שהצעת החוק הועלתה במסגרת חוק ההסדרים - ולא בהליך חקיקה מסודר.
נציגי השלוחות טוענים כי 'חוק מעין זה - מן הראוי שיועבר בהליך חקיקה רגיל, ומקומו אינו במסגרת חוק התקציב, ובוודאי שלא במסגרת חוק ההסדרים'. לדבריהם, העובדה שההצעה הועלתה במסגרת חוק ההסדרים מעוררת חשש כי ברור לאוצר ולממשלה שחוק מעין זה יכול להיות מועבר בכנסת רק בהיסח הדעת– ולא בהליך מסודר.
'הניסיון לקבוע כי מקבלי תואר אקדמי בשלוחה של אוניברסיטה זרה, הפועלת על-פי החוק בישראל, אינם זכאים לאותן הזכויות שלהן יהיה זכאי מי שסיים את לימודיו באותו המוסד בחו'ל, בטענה של אי-זהות בתארים– עומדת בסתירה לתיקון מספק 11 לחוק המל'ג, שקובע כי רישיון להענקת תארים יוענק רק בהתקיים זהות בין התוכניות התארים המתקבלים בסיום הלימודים. מכאן ברור שעמדת משרד האוצר בטענותיו והסבריו לחוק זה– משוללות בסיס', טוענים נציגי השלוחות הזרות.
בניגוד למדיניות ההפרטה
לדבריהם, עמדת האוצר בעניין זה מנוגדת לחלוטין למדיניות ההפרטה של שר האוצר, 'ותביא לתהליך הפוך שבו המדינה תממן מתקציבה לימודים [באוניברסיטאות הישראליות המתוקצבות]– במקום שהלימודים ימומנו על-ידי הסטודנטים, הפונים לגופים בלתי מתוקצבים כמונו.
'לאוצר אין את הכלים לקבוע את רמתם של בוגרי השלוחות לעומת רמתם של בוגרי האוניברסיטאות, ולכן אין להפלות בין בוגרי מוסדות כלשהם. אין כל הצדקה עניינית/מוסרית להצעות האוצר', אומרים בשלוחות הזרות.
'אם מעוניין האוצר לחסוך כסף על-ידי אי תשלום תוספות שכר לאקדמאים– עליו להגדיר את דרגות השכר ותנאי ההשכלה לכל תפקיד במגזר הציבורי, ובתוכם יקבע לאלו תפקידים נדרשת השכלה אקדמית כתנאי. בכך יפתור האוצר את הבעיה. החיסכון במקרה זה יסתכם במאות מיליוני שקלים בשנה, ויהווה פתרון אמיתי', אומרים בשלוחות.
באוצר ציינו, כאמור, כי התיקון לחוק יחסוך לקופת המדינה 14 מיליון₪ בשנה. באוניברסיטאות הזרות עשו תחשיב, ממנו עולה כי לא רק שהתיקון הנ'ל לא יחסוך מאומה לקופת המדינה– יעלה למשלם המיסים 58 מיליון שקלים בשנה.
'בנוסף לכך, חיסול השלוחות הזרות יגרע הכנסות של 40 מיליון₪ ממיסים, ויגרור פיטורים של כ- 600 עובדים המועסקים בשלוחות, שייפלו למעמסה על צוואר משלם המיסים', טוענים בשלוחות.
|
|
|
|
|
|
 |
