 |
|  | | אוניברסיטת תל אביב: כנס מדעי ראשון בנושא נעורים בעולם משתנה |
בית הספר לעבודה סוציאלית ע'ש בוב שאפל, המרכז הבינתחומי בילדים ונוער, יקיים ב אוניברסיטת תל אביב, כנס ראשון בנושא: נעורים בעולם משתנה. ביום רביעי 8 ביוני, בבית הספר לעבודה סוציאלית..
המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער הוקם במטרה לשפר ולקדם את חיי הילדים ובני הנוער, ובייחוד את אלה המצויים במצבי סיכון ומצוקה, באמצעות ביצוע מחקרים והפצה של ידע לקובעי המדיניות, לאנשי המקצוע ולחוקרים בתחום.
בין מטרות המרכז, לאתר, לזהות ולהעלות לסדר היום הציבורי נושאים החיוניים לשיפור חייהם של הילדים ובני הנוער, לקדם שינויים למען הילדים ובני הנוער ברמות שונות: קביעת מדיניות חברתית, תכנון וביצוע דרכי התערבות ולשפר את איכות העבודה של אנשי מקצוע ומתנדבים העובדים עם ילדים ובני נוער באמצעות עריכת השתלמויות.
המרכז הבינתחומי מפעיל שלושה סוגי פעילויות המשלימים זה את זה, עריכת מחקרים אקדמיים יישומיים, השתלמויות ימי עיון וכנסים, בניית מאגר מידע בתחום הילדים והנוער.
בממסגרת הכנס יוצג מדד איכות חיים של נוער וצעירים בישראל כשלאחריו יתקיימו
שלוש מליאות משנה מקבילות: אלימות במערכת החינוך, להתבגר בצל טרור ואלימות פוליטית, ונערות ונערים בישראל.
בתום המליאות, יתקיימו 20 מושבים מקבילים, בין היתר ניתן לציין את המושב שיעסוק בעולמן של נערות, מושב שיעסוק בתהליכי התערות של נוער עולה בחברה הישראלית ומושב שעוסק באשפוז נוער הסובל מהפרעות אכילה. מושב הנעילה יעסוק במחויבות החברה בישראל כלפי ילדים ובני נוער כולל המלצות הועדה הממשלתית בבחינת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה [ועדת שמיד].
ראה הרצ'ב – כל תוכנית הכנס.
בכנס יוצג חלק מהספר 'נוער בישראל 2004' אשר נערך ע'י פרופ' גיורא רהב [חבר סגל בביה'ס לעבודה סוציאלית ובחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה], פרופ' יוחנן ווזנר [ראש המרכז הבינתחומי], ומיכל ונדר שוורץ [מנהלת המרכז הבינתחומי], פרי יוזמה של 'המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער.
'נוער בישראל 2004' הוא אבן פינה לסדרת ספרים שתקיף [בטווח הארוך] את כל תחומי החיים של בני הנוער בישראל – חינוך, אכיפה משפטית, דת, תרבות והתנהגות – ותשמש מקור משמעותי של מידע לכל מי שעוסק בתחום כלשהו הקשור בנוער.
מתבגרים בארץ ובעולם כולו חשופים לסביבות חִברות המשתנות בהתמדה ומושפעות ממגוון תהליכים – גלובליזציה כלכלית ותרבותית, רב-תרבותיות, קריסת מדינת הרווחה ופוסט-מודרניזם. מחקרים רבים מצביעים על התנהגות מדאיגה של הנוער בישראל: אלימות בבית הספר ומחוצה לו, נשירה, עבריינות, התמכרות לחומרים מסוכנים כסמים, אלכוהול וטבק, מין אלים ובריחה מן הבית. החברה הבוגרת מציינת בדאגה הולכת וגוברת את מצבם של בני הנוער. אין ספק שנוער הוא אחת האוכלוסיות בעלות הצרכים המגוונים והמורכבים ביותר, ולכן המענים הניתנים לנוער חייבים להיות מבוססים על מחקר. כדי לפתח עוד את הידע על אודות צורכי הנוער ועל דרכי ההתערבות היעילות ביותר מבחינתו, וכך לתרום לצמצום הסיכונים ולהגדלת הסיכויים בתקופת חיים ייחודית זו, יזם 'המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער' את 'נוער בישראל 2004' את סדרת המחקרים המצוינים לעיל.
כמו כן, יוצגו בכנס המלצות הועדה הממשלתית בבחינת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ל- 5 שנים הבאות [ועדת שמיד]
ממצאים של מספר מחקרים אשר יוצגו בכנס:
הוליסטיות המדיניות הכתובה והמשתמעת כלפי בני הנוער בישראל
המילטון אראלה, הראל נטע ופרופ' קטן יוסי, המרכז הבניתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ובנוער, בי'הס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב
ממצאי המחקר מראים כי למרות שישנה בשנים האחרונות התייחסות אל הנוער כאל קבוצה יחודית באוכלוסיה, עדיין ההתייחסות אל הנוער הינה דרך מדדים שלילים. מספר משרדי ממשלה מתייחסים אל הנוער כאל אוכלוסית יעד, אך ההתייחסות שונה בין משרד אל משרד בהתייחסות אל הנוער ובתפיסת צרכי הנוער. קושי זה בהגדרת מדיניות חיובית והולסטית כלפי הנוער, חסרה לא רק ברמה הבין משרדית אלא לעיתים גם ברמה התוך משרדית ולא אחת מקשה באספקת שירותים לנוער בעל צרכים יחודים או בעל מגוון צרכים. לסיכום נראה כי מדיניות הנוער במדינת ישראל אינה מכוונת כיום לקידום ולפיתוח המשאב החשוב המכונה נוער, על מנת שיוכל לממש את יכולתו להתפתחות אישית ולתרומה לחברה, אלא פועלת בשיטת כיבוי שריפות תוך ניסיון לשמר רמה בסיסית של שירותים אוניברסלים לכלל הנוער ושירותים לקבוצות נוער בעלות ניראות רבה ואשר לרוב נתפסות כמאיימות את הסטטוס קו החברתי והתרבותי הקיים.
השפעת האינתיפאדה ואירועי הטרור על שיעורי הפשיעה האלימה של בני נוער
ד'ר רויטל סלע – שיוביץ, המכון לקרימינולגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
הממצאים
א. המשתנה תקופת האינתיפאדה קשור באופן מובהק סטטיסטית לפשיעת בנים
בעבירות :תקיפה, שוד חיי אדם ורצח. המשתנה אינתיפאדה אינו קשור באופן מובהק סטטיסטית לעבירות רכוש. גם בפשיעת בנות המשתנה אינתיפאדה אינו קשור באופן מובהק בעבירות הפשיעה.
ב. עבירת תקיפה - בחודשים בהם התרחשו הרבה אירועי טרור, גדל שיעור התקיפה של הבנים והבנות, ואילו שיעור התקיפה של הבנים גדל גם בחודשיים לאחר מכן.
ג. בעבירות רכוש ורצח – המשתנה אירועי טרור אינו מובהק .
ד. עבירות שוד וחיי אדם – חודשים בהם התרחשו הרבה אירועי טרור- הפשיעה בשוד וחיי אדם עלתה בחודש לאחר מכן. לא נמצאה מובהקות סטטיסטית לגבי פשיעת בנות.
ה. בעבירות :תקיפה, שוד וחיי אדם - בחודשים בהם היו הרבה הרוגים, שיעורי הפשיעה האלימה עלו בחודש שלאחר מכן.
ו. בעבירות רכוש ורצח – מספר ההרוגים אינו מובהק.
התנהגות סיכונית בקרב מתבגרים החשופים לטרור מתמשך
ד'ר רות פת-הורנצ'יק1,2, אסנת דופלט1, תומר מירון1, ד'ר דני ברום1,2
1 המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה
2האוניברסיטה העברית בירושלים
במחקר הנוכחי נמצא כי מתבגרים אשר נחשפו לאירועי טרור דיווחו על יותר התנהגויות סיכון מאשר מתבגרים שלא נחשפו לטרור באופן ישיר או עקיף. כמו כן, קיומה של מצוקה פוסט טראומטית קשורה ליותר התנהגויות סיכון, ובחומרה רבה יותר, כפי שדווחו על ידי המתבגרים. במחקר זה נמצא דיווחו על שיעור גבוה של התנהגויות סיכון למשל, כ- 62% מבני הנוער דיווחו על שתיית אלכוהול, 18% דיווחו על נהיגה במהירות מופרזת, ו-8.6% דיווחו על משחקים מסוכנים. כל התנהגויות הסיכון נמצאו שכיחות יותר וחמורות יותר בקרב בנים לעומת בנות, למעט הפרעות אכילה. רמת החשיפה לאירועי טרור, סימפטומים של הימנעות ופחד, פגיעה תפקודית ומגדר נמצאו כמנבאים את חומרת התנהגויות הסיכון והסבירו כ-27% מן השונות. בין הייחוסים וההסברים השכיחים ביותר בקרב המתבגרים לעליה בהתנהגויות סיכון בקרב בני נוער היו ההיגדים הבאים: 'כי הם רוצים ליצור בעצמם את הריגוש שבסכנה ', 'הם מאמינים שחיים רק פעם אחת'.
אלימות בוידיאו-קליפים – הקשר בין רמת התוקפנות, מין, גיל והשכלה לבין העדפת הצפייה באלימות בוידיאו-קליפים בקרב בני נוער
ד'ר רויטל סלע – שיוביץ, המכון לקרימינולגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
ממצאי המחקר מראים כי שלושת המשתנים – רמת התוקפנות, מין והשכלה הינם מובהקים סטטיסטית. תוצאות המחקר מראות כי :
1. בני נוער בעלי רמת תוקפנות גבוהה מעדיפים יותר לצפות באלימות. ההסתברות להעדפת הצפייה באלימות בקרב בני נוער בעלי רמת תוקפנות גבוהה גדולה פי 2.5 בהשוואה לבעלי רמת תוקפנות נמוכה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה 1.
2. בנים מעדיפים יותר לצפות באלימות בהשוואה לבנות. ההסתברות להעדפת הצפייה באלימות בקרב בנים גדולה פי שלוש בהשוואה לבנות. ממצאי המחקר תומכים בהשערה 2.
3. לא נמצאו הבדלים מובהקים למשתנה הגיל בהעדפת הצפייה באלימות.
4. בני נוער מחבורות רחוב מעדיפים יותר לצפות באלימות בהשוואה לבני נוער לומדים. תלמידים מקצועיים מעדיפים יותר לצפות באלימות בהשוואה לתלמידים עיוניים. ההסתברות להעדפת הצפייה באלימות בקרב חבורות רחוב גדולה פי שלוש בהשוואה לתלמידים עיוניים ומקצועיים. ממצאי המחקר תומכים בהשערה 4.
|
|
|
|
|
|
 |
