 |
|
 |
|  | | פרופ' זאב צחור, נשיא המכללה האקדמית ספיר: 'התוצר הלאומי תלוי בהשכלה |
פרופ' זאב צחור, נשיא המכללה האקדמית ספיר: 'התוצר הלאומי תלוי בהשכלה,
ככל שמספר בעלי התואר האקדמי גדול יותר – המדינה עשירה יותר'
'אינטרס המדינה הוא להרחיב את האפשרויות להשכלה גבוהה לכמה שיותר אזרחים. אם לא נשכיל לעשות כן תקלע ישראל למאבק על מקומה בסולם העוני של העולם השלישי'.
'אינטרס המדינה הוא להרחיב את האפשרויות להשכלה גבוהה לכמה שיותר אזרחים. אם לא נשכיל לעשות כן תקלע ישראל למאבק על מקומה בסולם העוני של העולם השלישי'.
פרופ' שלמה גרוסמן, יו'ר ות'ת שליד המועצה השכלה גבוהה: 'מן הראוי להמשיך ולהקפיד מצד אחד על איכות, ומצד שני על קידום הנגישות שיאפשרו לכל מי שמסוגל ללמוד מקום לימודים במוסד להשכלה גבוהה'. ההנחה הייתה שמי שרוכש תואר אקדמי נפלט משוק העבודה, משום ששוק העבודה נתפס בהקשר לעבודה שחורה ועמידה על פיגומים. היום אנו יודעים
שהתוצר הלאומי תלוי בהשכלה, כלומר: ככל שמספר בעלי התואר האקדמי גדול יותר - המדינה עשירה יותר. לכן אין גבול מספרי לבעלי השכלה גבוהה.
אינטרס המדינה להרחיב את האפשרויות להשכלה גבוהה לכמה שיותר אזרחים. אם לא נשכיל לעשות כן תקלע ישראל למאבק על מקומה בסולם העוני של העולם השלישי'.
דברים אלה אמר היום פרופ' זאב צחור, נשיא המכללה האקדמית ספיר, לקראת
יום עיון שהתקיים במכללה האקדמית ספיר בנושא : הגברת הנגישות להשכלה גבוהה – מדיניות, ביצוע, ולקחים ראשונים'.
פרופ' גרוסמן יו'ר ות'ת שליד המועצה להשכלה גבוהה אמר לקראת יום העיון: 'מערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת כיום במשבר. מן הראוי להמשיך ולהקפיד מצד אחד על איכות, ומצד שני על קידום הנגישות שיאפשרו לכל מי שמסוגל ללמוד מקום לימודים במוסד להשכלה גבוהה, ומכאן החשיבות של מוסדות להשכלה גבוהה בפיריפריות, כדוגמת המכללה האקדמית ספיר”.
יום העיון התקיים ביום חמישי, 1 בינואר 2004, בקמפוס המכללה האקדמית ספיר לרגל חנוכת בית האקדמיה במכללה.
בהשתתפות שרת החינוך, התרבות והספורט ח'כ לימור לבנת.
לדברי פרופ' זאב צחור, 'כאשר מדברים על נושא הנגישות להשכלה גבוהה יש לענות על שתי שאלות מרכזיות: האם ניתן לאתר באופן ברור מראש מי יכול ללמוד באקדמיה ומי לא? האם למדינה ולחברה יש אינטרס להגדיל את מספר הסטודנטים להשכלה גבוהה כמה שיותר, או שיש מגבלה כלכלית שיוצרת חסם ומגבילה את מספר הלומדים להשכלה גבוהה?.
'ישנו רף שמעבר לו קשה לשפר את יכולות הסטודנטים, או שאפקטיביות השיפור היא קטנה מאד מול המאמץ. השאלה היא היכן הוא נמצא, והאם יש רף נמוך מדיד שממנו אין אפשרות לשפר את היכולות של הסטודנטים. לכן השאלה היא היכן מערכת ההשכלה והחינוך 'מרימה ידיים' ומוותרת על המאמץ לשפר את רמת הלמידה של הסטודנט, והיכן מצויה הנקודה שממנה והלאה המאמץ אינו כדאי.'
'הנקודה המרכזית היא מי מוסמך לקבוע מדד כזה והאם למדינה ולחברה יש זכות לגיטימית לקבוע נקודה שממנה היא לא משקיעה יותר בחינוך והשכלה.
ברקע הדברים עומדת ההכרה שגם אם אין ההשכלה מבטיחה תעסוקה בטוחה, הרי שאנשים משכילים הם אזרחים טובים יותר, ומועילים יותר לחברה ולמדינה. מכאן שהאינטרס של מדינה הוא להרחיב את הנגישות להשכלה כמה שיותר'. כך פרופ' צחור.
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
בקשתך ליעוץ לימודים התקבלה ותועבר לטיפול ע'י
מוסדות הלימוד המבוקשים. |
|
 |
|
