 |
|
 |
|  | | מחקר בנושא רמת סוכר 'נורמאלית' בדם |
חוקרים ישראלים מצאו כי בקרב גברים צעירים ובריאים, רמות סוכר בטווח המוגדר כיום כנורמאלי עשויות לנבא מחלת סוכרת עתידית.קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממפקדת חיל רפואה בצה'ל בקשו לבדוק אם רמות סוכר בטווח המוגדר כיום כתקין עשויות לעזור בניבוי מחלת סוכרת עתידית בקרב אוכלוסייה בריאה של בוגרים צעירים.
המחקר בוצע על ידי חוקרים צעירים מאוניברסיטת בן-גוריון: ד'ר אמיר תירוש, רופא צבאי, בוגר ביה'ס לרפואה של האוניברסיטה והמחלקה לביוכימיה קלינית [כיום מתמחה בבהי'ח שיבא], ד'ר איריס שי, מהמחלקה לאפידמיולוגיה והמרכז הבינ'ל לבריאות ותזונה ע'ש דניאל אברהם באוניברסיטה, וד'ר אסף רודיך, מהמרכז לבריאות ותזונה והמחלקה לביוכימייה קלינית. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי בעולם: New England Journal of Medicine ['ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין'], ומהווה מנוף להמשך שיתוף פעולה מחקרי בין חיל רפואה ומרכז התזונה באוניברסיטת בן-גוריון.
יחד עם שותפים מחיל הרפואה בצה'ל, בדקו החוקרים נתוניהם של מעל 13,000 גברים בריאים, אנשי קבע בגילאי 26-45 בעלי רמות סוכר בצום בתחום ה'תקין' של מתחת ל- 100מ'ג/דצ'ל. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 6 שנים אובחנו 208 מקרים חדשים של סוכרת מסוג 2. לגברים עם רמות סוכר בטווח 95-99 היה סיכון של פי 3 להפוך לסוכרתיים בהשוואה לגברים עם רמות סוכר נמוכות מ- 81. אומדן ניבוי זה היה בלתי-תלוי בגורמי סיכון אחרים לסוכרת כגון הסטורייה משפחתית של המחלה [קרובים חולים מדרגה ראשונה], משקל גוף, ושומני דם [טריגליצרידים]. בגברים עם שילוב של גורמי סיכון גדל הסיכון לחלות בסוכרת בצורה דרמטית: השמנה [מדד מסת גוף של 30 ק'ג חלקי ריבוע הגובה במטרים] בשילוב רמות סוכר 'נורמליות' בטווח 91-99 לוותה בסיכון של יותר מפי 8 לחלות בסוכרת תוך מספר שנים בהשוואה לגברים רזים עם רמות סוכר נמוכות מ- 86. הערכה סטטיסטית של הנתונים קובעת כי כ-60% ממקרי הסוכרת באוכלוסיית השמנים עם רמות סוכר בצום של 91-99 יכולות להימנע ע'י שילוב של ירדה במשקל והורדת רמת הסוכר בצום.
לדברי החוקרים, תוצאות אלו מרמזות כי הגדרת רמת הסוכר התקינה בצום צריכה להיעשות על בסיס יחידני, ומושפעת מגורמי הסיכון הנוספים של הפרט, כגון הסטורייה משפחתית של סוכרת, משקל ורמות טריגליצרידים. תוצאות מחקר זה עשויות לתרום לזיהוי בוגרים בריאים המצויים בסיכון יתר לחלות בסוכרת, ולהציע להם התערבות מניעתית להופעת המחלה. יצוין, כי העלייה בשכיחות סוכרת מטיפוס 2 בשנים האחרונות הופכת אותה למגיפה כלל-עולמית. למרות שהסיבות למחלה ולהתפרצותה אינן ברורות דיין, מקובל כיום לייחסן לנטייה גנטית לצד עלייה בשיעורי ההשמנה, ירידה בדפוסי הפעילות הגופנית ושינוי בהרגלי תזונה. מטרידה ביותר העובדה כי סוכרת מסוג 2, שהייתה מאובחנת בעבר בעיקר בקרב אוכלוסייה בת 50 ומעלה, הופכת לאחרונה לשכיחה כבר מהעשור השלישי לחיים. מאחר שסוכרת חושפת את הלוקים בה למגוון רחב של תחלואה, העלייה הכללית בשכיחות והקדמת גיל פריצת המחלה, צפויים להטיל נטל כבד על שירותי הבריאות. מאמצים רבים מושקעים בזיהוי אנשים בסיכון גבוה ללקות במחלה, בעיקר לאור אמצעים תרופתיים ולא-תרופתיים שהוכחו כיעילים במניעתה או לכל הפחות בדחייתה.
סוכרת מאובחנת על בסיס רמות סוכר בדם לאחר צום ולאחר העמסת סוכר. בתנאי צום, רמות סוכר גבוהות מ- 126 מ'ג/דצ'ל מספיקות לאבחנת סוכרת, בעוד שרמות סוכר נמוכות מ- 100 מ'ג/דצ'ל הוגדרו לאחרונה כ'נורמאליות'. עד כה, הקריטריונים לקביעת סף תקין של רמות סוכר נקבע על סמך מחקרים באוכלוסייה מבוגרת, ללא התייחסות ייחודית לאוכלוסייה 'הבוגרת הצעירה'.
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
בקשתך ליעוץ לימודים התקבלה ותועבר לטיפול ע'י
מוסדות הלימוד המבוקשים. |
|
 |
|
