 |
|  | | העולם ניצב בפני 'בום' כלכלי וישראל אינה ערוכה |
'העולם ניצב בפני 'בום' כלכלי, הוא יוצא מהמיתון וישראל אינה ערוכה לשינוי הגדול'. כך אמר אתמול אלישע ינאי יו'ר 'מוטורולה' ישראל בדיון על 'עתיד החינוך הטכנולוגי בישראל', שנערך על ידי ראשי הטכניון מהארץ ומחו'ל.
'הייתי מאוד אופטימי לפני שנה, אבל היום אני איש מודאג', הוסיף ואמר אלישע ינאי. 'הבעיה העיקרית של ישראל הן ארבעת רצועות השכר לאנשי הי-טק בעולם. ברצועה הראשונה, עם שכר של 150 אלף דולר בשנה, ניצבות ארה'ב, אנגליה וגרמניה. בשורה השניה, עם 100 אלף דולר בשנה, ניצבות ישראל וקנדה. ברצועה השלישית, עם שכר של 60 אלף דולר בשנה, ניצבות קוריאה ומלזיה. ברצועה הרביעית, עם שכר של 30 אלף דולר בשנה, ניצבות סין, הודו וכמה מדינות במזרח אירופה. זו הבעיה העיקרית של ישראל. בינתיים אנו שורדים, כי אנו טובים, אבל מתחילה להסתמן בישראל בעיית איכות'.
גם יו'ר קבוצת 'רד', יהודה זיסאפל, הסכים כי הבעיה העיקרית של ההי-טק הישראלי היום, היא
מחסור בכשרונות צעירים ובירידה באיכות. 'אירגון בוגרי הטכניון החל לנקוט כבר שורה של פעולות, כדי להעלות את רמת הלימודים בבתי הספר', גילה. 'להפתעתנו, בזמן קצר ביותר שופרו הישגי התלמידים, ובמיוחד היו טובים אלה שבפריפריה'.
יו'ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופסור יעקב כ'ץ, אמר כי הבעיה העיקרית של משרדו הם אותם מורים שהם 'מסמר בלי ראש ואי אפשר לפטרם. מגיל 25 עד גיל 65 הם במערכת, בלי השגים לא להם ולא לתלמידיהם, ואי אפשר לעשות דבר. זה חייב להיפסק', הדגיש. לדבריו, המיקום הנמוך אליו הגיעו תלמידי ישראל בדירוג העולמי במתמטיקה ומדעים, אינו נובע בהכרח מהידע המועט שלהם במקצועות אלה, ויתכן שהסיבה היא שהם פשוט לא הבינו את השאלות בגלל בעיות בהבנת הנקרא. לכן יערוך משרדו בחינות ארציות לא רק בחשבון ומתמטיקה, אלא גם בהבנת הנקרא.
|
|
|
|
|
|
 |
