החינוך מהבית יוצא מהארון

בחמש השנים האחרונות מתפתח במהירות בישראל - בעקבות התפתחות דומה בעולם בשני העשורים האחרונים- דפוס חדש לחלוטין של חינוך, 'החינוך מן הבית'. מהותו- ההורים לוקחים את הזכות והחובה לחינוך ילדיהם חזרה מהמדינה לידיהם ולא מתירים למדינה להתערב בחינוך ילדיהם. חוקרי המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, בראשותו של ד'ר רוני אבירם, קובעים כי דפוס זה סותר את הנחות היסוד של החינוך הממלכתי בארץ ובמדינות רבות בעולם וללא ספק מהווה את המהפכה המשמעותית ביותר בתחום החינוך בעשור האחרון. בכנס 'חינוך מהבית: פריצת דרך או קוריוז?', שיקיים המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטה, ביום ראשון הקרוב, ה-7 במאי 2006, במכון מנדל בירושלים, ייחשפו מחקרים חדשים השופכים אור על תופעה זו. זהו הכינוס האקדמי הראשון בארץ שיציג ויבחן את התופעה במטרה להעלות את התהליך מהפכני הזה על סדר היום הציבורי והמחקרי.
מחקרו של חוקר המרכז, ד'ר ארי נוימן ['חשיבותו של החינוך מן הבית, או המלך הוא עירום'], מלמד כי למחנכים מן הבית תפיסת עולם מגובשת ושיטתית שהנחות היסוד שלה מקובלות היום על מיטב חוקרי הלמידה וההתפתחות בעולם.מחקרה של גב' לילך מרום, מלמד גם הוא כי המחנכים מן הבית בישראל מתבססים על הנחות היסוד המקובלות היום בספרות על הלמידה וההתפתחות הרצויה, אך בניגוד למערכת החינוך, הם פועלים לאור הנחות אלו באופן שיטתי ועקבי ['העתיד כבר כאן: חינוך ביתי חופשי כמודל חינוכי מאתגר']. מחקרה של ד'ר ענבל סיקורל מצביע על השרירותיות וחוסר הרציונליות שבעמדתו של משרד החינוך בישראל בעשרים השנים האחרונות ביחס למחנכים מן הבית.
מחקרים שנערכו בעולם בשנים האחרונות והשוו את הישגיהם של ילדים המתחנכים מן הבית לאלה של תלמידי בתי ספר, מצאו שבמקרים רבים הישגי מתחנכים מן הבית עולים על הישגיהם של תלמידי בי'ס בני גילם, ובכל מקרה אינם נופלים מהם. למשל, מחקר אחד מצא את חציון ציוניהם במבחן הסטנדרטי בבתי הספר בארה'ב בין האחוזון ה- 75-85 לעומת האחוזון ה- 50 בבתי ספר ציבוריים והאחוזון ה- 65-75 בפרטיים;באשר לכישורים חברתיים של המתחנכים מן הבית: הממצאים הלימודיים נכונים גם לגבי מחקרים שהשוו כישורים חברתיים שונים. יותר מכך, התנהגויות הנחשבות בעיתיות נמצאו רווחות יותר בקרב ילדי בי'ס. ילדים המתחנכים מן הבית נמצאו כבוגרים יותר ובעלי מיומנויות חברתיות מפותחות יותר מאלו של תלמידי בי'ס.
יצוין עוד כי התופעה של הלומדים מהבית גדלה באופן עקבי: בארה'ב למשל, עלה מספר המתחנכים מן הבית מ- 15,000 בתחילת שנות השמונים לרבע מליון בתחילת שנות התשעים, ועד סוף שנות התשעים עלה מספרם למיליון וחצי [כ- 2.8% מהתלמידים בגיל חינוך חובה]. בהנחה שקצב גידול זה ישמר, מספר המתחנכים מן הבית [באופן מלא או חלקי] צפוי להגיע לכ- 10% מילדי ארה'ב בעתיד הלא רחוק. באנגליה מתחנכים מן הבית כאחוז מהילדים בגיל חינוך חובה, ומספר זה גדל בקצב של כ- 100 משפחות בחודש. במדינות מערביות אחרות המגמה דומה; השינוי המשפטי והחקיקתי שהתרחש בעקבות כך: בארה'ב, אוסטרליה, אנגליה, צרפת, איטליה, שבדיה, ומדינות נוספות באירופה הורחב חוק חינוך החובה כך שיכלול גם את אופציית החינוך מן הבית. המחקרים הללו יוצגו בכנס על ידי ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, ד'ר רוני אבירם,שיתמקד בדבריו על החינוך מהבית כמודל למוצא מהמשבר המהותי של החינוך המודרני בעידן הפוסט-מודרני.