שרת החינוך פרופסור יולי תמיר בכנס על חקר המוח

מכון מופ'ת, העוסק במחקר ובפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות, והמרכז לטכנולוגיה חינוכית [מטח], מלכר שמטרתו קידום החינוך בישראל, ערכו יום עיון שעסק בחקר המוח והשלכותיו על הלמידה, החינוך והחשיבה. ביום העיון השתתפה שרת החינוך - פרופסור יולי תמיר, שרי חינוך לשעבר, אנשי חינוך ממערכת הכשרת המורים בישראל, בעלי תפקידים ממערכת החינוך בישראל, מדענים בכירים וכן הקהל הרחב.
שרת החינוך, פרופסור יולי תמיר, אמרה בכנס כי חקר המוח מהווה נדבך חשוב על סוגיות מהותיות רבות, ובכללן גם החינוך. תמיר הוסיפה כי לחקר המוח פוטנציאל עצום וחשוב עבור מערכת החינוך.
לדברי דוקטור לאה שגריר, מנהלת מכון מופ'ת, חשוב שאנשי חינוך והוראה ידעו על החידושים ועל המתרחש בתחום חקר המוח, וישתמשו בידע על מנת לקדם את הלמידה, ההוראה וההכשרה להוראה.
גילה בן-הר, מנכלית מטח, אמרה כי ככל שהידע התיאורטי מתחום חקר המוח יהפוך לידע מעשי, ניתן יהיה להבנות ולפתח תהליכי למידה פוריים יותר שיענו על צרכי הלמידה השונים. אחד היעדים המרכזיים של מטח הוא פיתוח תכנים תוך מודעות לשוני בין התלמידים, כאשר חשוב להבין מה רצף ההתפתחות של כל ילד, מה יתאים לילדים בעלי לקויות, מה הקשר בין שפה ותרבות ועוד. מכל איש חינוך נדרשות הבנות רבות, ואין ספק כי מחקרים וידע מתחום חקר המוח יכולים לסייע לנושא.
דוקטור אמנון מוסק, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי, שיתף את באי הכנס בדרך בה המוח ומערכת העצבים מנהלים את חיינו, ופרופסור עידן שגב, ראש המרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית ירושלים, סקר את תחום מחקר המוח במאה ה-21.
פרופסור אלי וקיל, מהמחלקה לפסיכולוגיה ומהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח על שם גונדה באוניברסיטת בר-אילן, הציג בכנס את הדרך שבה ניתן להתאים סגנונות חשיבה שונים לשיטת ההוראה. פרופסור וקיל מגיע מתחום השיקום והטיפול באנשים לאחר חבלה מוחית. בתחום זה, כאשר מאבחנים אדם לאחר פגיעה, יש לבדוק לא רק מה נפגע, אלא לבדוק גם מה נשמר – לנסות ולבנות מערך חיים בתנאים ובנסיבות שיאפשרו לו. פרופסור וקיל אמר בכנס כי לדעתו, יש ליישם את הגישה גם בתחום החינוך. בני האדם שונים, התלמידים שונים, ולכל אחד יש צדדים חזקים וצדדים חלשים. יש לאפיין את יכולות הילדים ולבנות לכל ילד מסלול שיאפשר לו ניצול טוב יותר של יכולותיו, לפתח שיטות למידה שמותאמות לכישוריו.
דוקטור לילך שלו-מבורך, מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, הציגה מערכת מטלות של אימון קשבי מבוקר אשר מהווים כלי לשיפור ולפיתוח מנגנונים העומדים בבסיס הלמידה. תוך ביצוע מספר מטלות, הילד מקבל משוב הדוק על ביצועים איכותיים, דבר המדרבן אותו להתאמץ ולהשקיע משאבי קשב בביצוע המטלה. בנוסף, השקעת הקשב מובילה לשיפור בביצוע ולחוויות רבות של הצלחה שהולכות ומצטברות, ותורמות לבניית ביטחון עצמי במסוגלות העצמית.
פרופסור ידין דודאי, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, דיבר בכנס על האפשרות לייבא את מסקנות חקר המוח לכיתת הלימוד. דודאי אמר בכנס כי קיים פער אדיר בין קצב ההתקדמות של המחקר המדעי וקצב ההשתנות, אם בכלל, של מערכים חברתיים וארגוניים. דוגמא בולטת לפער הזה היא בתחום החינוך. לכאורה, אמור תחום זה, המשולב בחיי כל אחד מאיתנו ושאליו מוקצים משאבים כלכליים ואנושיים כה רבים, להיות מושפע מחקר המוח וההתנהגות. הרי תחום מדעי זה יכול לחשוף פוטנציאל, יכולות ודרכים לרכישת ידע ושימוש בו.