האוניברסיטה העברית מקיימת דיון בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי

בכנס ייבחנו הקשרים בין התרבות למציאות בה היא נוצרת ויחסי הגומלין ביניהן. חוקרים מדיסציפלינות שונות - תיאטרון, קולנוע, ספרות, תרבות, פסיכולוגיה קלינית ופסיכולוגיה חברתית - ינסו לברר מה מספרת התרבות הישראלית על הסכסוך ומה ניתן ללמוד מכך על המציאות בה היא נוצרת ועליה היא משפיעה.
לדברי פרופסור יעקב בר-סימנטוב, ראש התכנית לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית, חברה המצויה בסכסוך ממושך, עם מחירים קשים וכואבים מפתחת מנגנוני הסתגלות לסכסוך. תרבות היא אחד ממנגנוני ההתמודדות הללו והיא כוללת התייחסות שונות לאני בסכסוך, לצד האחר - האויב או היריב כמו גם למאפייני הסכסוך עצמו. במהלך השנים מתפתחת תרבות הסכסוך הבאה לידי ביטוי בספרות ובאומנות שיש בהן כדי לשקף את הפנים הלא מדיניות והביטחוניות שבסכסוך אלא את רגשות הפרטים הנמצאים במאבק קיומי מתמיד על דמותם וזהותם. במהלך השנים מתפתחת שפת הסכסוך המדגישה את האיום, הפחד, הכאב הסיכון, ההפסד, השכול, תחושת הכישלון, החמצת ההזדמנות, אשליית השלום, והתקווה לשלום אמיתי. הספרות, התיאטרון והקולנוע הם בבחינת מדיומים להבעת רגשות אלו מצד אחד, וניסיונות הזדככות מצד שני. יום העיון הזה שהוא ייחודי בסוגו מביא את מיטב החוקרים העוסקים בהשתקפות תרבות הסכסוך בתרבות הישראלית.
בין ההרצאות המעניינות הנוספות בהן יעסוק יום העיון: הרצאתו של דוקטור יובל בנזימן מהתוכנית לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית בנושא הסכסוך הישראלי – ערבי בספרות העברית של שנות ה – 80; הרצאתו של הפסיכולוג הקליני נחי אלון על הנחות יסוד היוצרות כרוניקה ידועה מראש של סכסוך; הרצאתו של פרופסור חנן חבר מהחוג לספרות עברית בנושא ספרות לאומית הקוראת קונפליקטים בין עמים; והרצאתו של פרופסור ג'אד נאמן מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב על צבא ולאומיות בסרטי הסכסוך.
לדעת אחר מתוכו היא שמה של הרצאה הנעילה אותה ייתן הסופר דויד גרוסמן. יצירותיו של הסופר דויד גרוסמן הן דוגמא מובהקת לחשיבות העצומה של חקר התרבות להבנת סכסוכים. לספריו של גרוסמן – הבדיוניים והעיוניים – השפעה עצומה על השיח הישראלי העוסק בסכסוך הישראלי-ערבי, והם תרמו תרומה מכרעת לניסוח והגדרת הסכסוך עבור החברה הישראלית ואופן הבנתה אותו.
לדברי דוקטור יובל בנזימן, סכסוכים לא מתקיימים רק בין הנהגות ומדינאים. סכסוכים הם בראש ובראשונה עניינם של החברות והאוכלוסיות החיות אותם וניזוקות מהם. אחת הדרכים לחקור את האופן בו חברה חווה ומכילה את הסכסוך בו היא נמצאת היא בדיקת האופן בו הוא מיוצג בתרבותה. גם אם ממעטים לעשות זאת, הרי שבמקום להשתמש בשאלונים, סקרים, תצפיות ומעבדות כדי לבחון תופעות ותנודות חברתיות – ניתן לחקור את החברה גם על-סמך הטקסטים התרבותיים שלה.
יום העיון יתקיים ביום ב', 15 בינואר 2007 בין השעות 11:15-17:30 בבית מאירסדורף – חדר 503, קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים - המכינה האוניברסיטאית לחץ כאן...