האוניברסיטה העברית: פענוח טקסטים שמים קדומים

ההרצאה בחסות האקדמיה ללשון העברית בשיתוף עם האוניברסיטה העברית והאיגוד העולמי למדעי היהדות. פרופסור שטיינר, עמית לשעבר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית וחבר האקדמיה ללשון העברית, פענח מספר טקסטים שמיים בכמה סוגי כתב מצריים בעשרים וחמש השנים האחרונות. הראשון שבהם, גרסה אלילית של תהילים פרק כ', טקסט ארמי בכתב דמוטי, עורר עניין רב. עכשיו הוא הצליח לפענח קטעים שמיים בכתבי הפירמידות במצרים. הטקסטים האלה נתגלו לפני מאה שנה ויותר; הם נחרתו על הקירות התת-קרקעיים של הפירמידה של המלך אונס בסקארה שבמצרים. הפירמידה היא מהמאה העשרים וארבע לפני הספירה, אבל האגיפטולוגים תמימי דעים שהטקסטים עתיקים יותר. התאריכים שהציעו הם מהמאה העשרים וחמש ועד למאה השלושים לפני הספירה. מעולם לא פוענח טקסט שמי רציף מהתקופה הזאת.
הקטעים, לחשי נחשים כתובים בכתב החרטומים, התמיהו את החוקרים מפני שניסו לקרוא אותם כטקסטים מצריים רגילים. באוגוסט 2002 קיבל פרופסור שטיינר הודעה בדואר אלקטרוני מרוברט ריטנר, פרופסור לאגיפטולוגיה באוניברסיטת שיקגו, ובו שאל אם הטקסטים עשויים להיות שמיים לדעתו: מיד זיהיתי את המילים השמיות שמשמעותן אם-נחש, אמר שטיינר, אחר כך התברר שגם הלחשים האחרים, הכתובים במצרית ולא בשמית, עניינם באם-נחש, ושהטקסטים המצריים והשמיים מבארים זה את זה.
אף על פי שהטקסטים כתובים בכתב מצרי, התברר שנכתבו בשפה שמית שדוברה בפי הכנענים באלף השלישי לפני הספירה, שלב ארכאי מאוד של השפות שנודעו לאחר מכן כפיניקית וכעברית. הכוהנים הכנענים של העיר העתיקה ביבלוס, בלבנון של היום, הגישו את הטקסטים האלה למלכי מצרים, שהיו פטרוני מקדשיהם.
לעיר החוף ביבלוס נודעה חשיבות רבה בשביל המצרים הקדמונים. משם ייבאו עצים לבנייה ושרף לחניטה. התגלית החדשה מראה שהם ייבאו גם לחשים מאגיים להגן על מומיות המלכים מפני נחשים ארסיים; לפי תפיסתם הבינו הנחשים כנענית. אף על פי שהמצרים החשיבו את תרבותם כנעלה בהרבה על תרבויות שכניהם, פחדם החולני מפני נחשים גרם שיהיו מוכנים לשאול מהמאגיה של השמיים.
התגלית הזאת עשויה לעניין מאוד היסטוריונים של התרבות, אומר פרופסור שטיינר. גם בלשנים יתעניינו בטקסטים האלה. הם מראים שפרוטו-כנענית, האם המשותפת של פיניקית, מואבית, עמונית ועברית, הייתה קיימת כבר באלף השלישי לפני הספירה כשפה מובחנת מארמית, אוגריתית והשפות השמיות האחרות. הטקסטים גם מספקים את התיעוד הישיר הראשון להגיית המצרית בתקופה הקדומה הזאת'. הטקסטים יהיו חשובים גם לחוקרי המקרא כי הם שופכים אור על כמה מילים נדירות במקרא.
זוהי תגלית סנסציונית, אומר משה בר-אשר, פרופסור ללשון עברית באוניברסיטה העברית ונשיא האקדמיה ללשון העברית. זה התיעוד הקדום ביותר של שפה שמית בכלל ופרוט-כנענית בפרט.

למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים - המכינה האוניברסיטאית לחץ כאן...