האם ישראל מוכנה לרעידת האדמה הבאה?

יום העיון בנושא מוכנות המדינה ומודעות הציבור לרעידת האדמה הבאה מתקיים מטעם המכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית ובחסות ג'רלד מ. פרידמן.
החשש מרעידת אדמה מסוכנת בישראל לא נולדה יש מאין: ישראל ממוקמת לאורך השבר הסורי-אפריקאי, הידוע בעולם כאחד האזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה. עד היום, תקפה רעידת אדמה מסוכנת את האזור אחת למאה שנה, ועל-פי סטטיסטיקות מעודכנות מתקרב המועד שבו רעידת אדמה חזקה תרעיד שוב את אדמת ישראל.
רעידות אדמה מתונות שהתרחשו בשנים האחרונות בישראל, העלו תהיות בנוגע למידת מוכנותה של ישראל להתמודד עם אסון טבע מסוג זה. בין השאלות שיועלו ביום העיון בהקשר זה: האם מבנים ובנייני מגורים בישראל יוכלו לעמוד ברעידת אדמה חזקה? מה תהיה ההשפעה הסביבתית של רעידת האדמה על מבנים ואזורי תעשייה בישראל המכילים חומרים רדיו-אקטיביים וחומרים מסוכנים אחרים? כיצד ישראל תוכל להתמודד עם פגיעה במקורות המים ובמובילי המים במקרה של רעידת אדמה? עד כמה הציבור הישראלי מודע ומוכן לאפשרות כי רעידת אדמה גדולה תתקוף את ישראל?
ביום העיון ישתתפו גיאולוגים, ארכיטקטים, מהנדסים ונציגים מן האקדמיה ומהמכון הגיאולוגי לישראל. בין הנושאים שיעלו לדיון ביום העיון: גיאולוגיה, גיאולוגים ורעידת האדמה ההרסנית הבאה בישראל - דוקטור בני בגין מהמכון הגיאולוגי לישראל; המדע של חיזוי רעידות אדמה חזקות - פרופסור אמוץ עגנון מהאוניברסיטה העברית; מתקני תעשייה מכילי חומרים מסוכנים ורעידות אדמה - דוקטור מוטי סלע מהמשרד להגנת הסביבה; פאנל בנושא: הגברת מודעות הציבור והקהילה הגיאולוגית לסיכוני רעידות אדמה' בהנחיית פרופסור עודד נבון מהאוניברסיטה העברית.
בתמונה: העיר העתיקה סוסיתא [היפוס] שעל יד הכנרת. העמודים שבתמונה נפלו במהלך רעידת אדמה חזקה. ארכיאולוגים מעריכים כי האירוע חל באמצע המאה השמינית לספירה [צילום: אמוץ עגנון].

למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים - המכינה האוניברסיטאית לחץ כאן...