מרכז מחקרי פורץ דרך באוניברסיטה העברית

מטרת הכנס היא ליצור בסיס לתקשורת ולמחקר בין תחומי מדע שונים וכן ליצור פרויקטים המבוססים על שילוב ואינטגרציה של תחומים שונים. חשיבותו של המרכז תוצג בפני בכירים מהתחום האקדמי, הציבורי וכן התעשייה המקומית: חממות טכנולוגיות, משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון, על מנת להעלות מודעות לנושא ולגייס משאבים עבור המרכז החדש.
האוניברסיטה העברית היא הראשונה בעולם שהקימה מרכז למדעים משתלבים ולטכנולוגיות, שיכלול שיתוף פעולה מחקרי במגוון תחומים, לרבות מדעים ביו-רפואיים, מדעי החברה ומשפטים, אומר פרופסור דן גזית, מייסד ומנהל המרכז, מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, ומומחה בעל-שם בינלאומי להנדסה ושחזור רקמות על-ידי שימוש בתאי גזע.
פרופסור גזית אמר היום, כי התפיסה של מדעים משתלבים נוצרה כבר לפני מספר שנים על ידי קרן המדע הלאומית של ארצות-הברית, אך היא כללה בעיקר תחומי מחקר מהמדעים המדויקים, ולא כללה תחומים מהמדעים העיוניים, כך שהחזון של האוניברסיטה העברית לגבי תחום המדעים המשתלבים הוא רחב הרבה יותר מזה הקיים במקומות אחרים בעולם והוא מאחד כמעט את כל תחומי המחקר האקדמי. זוהי תפיסה מהפכנית של שיתוף פעולה מדעי.
המרכז החדש יקדם פרויקטים מדעיים המשלבים בין תחומים מדעיים שונים. בצורה זו המרכז ישרת חוקרים ממגוון תחומי המחקר, מסביר פרופסור גזית ומוסיף, מעבר לכך, המרכז ישמש כדי לקדם שאלות ואתגרים מדעיים שניתן להתמודד איתם רק על ידי שילוב של תחומי ידע שונים, שמקורם בביו-רפואה, ננו-טכנולוגיה, אינפורמטיקה, מדעים קוגניטיביים, מדעי החברה והרוח [שילוב זה נקרא BINCA, ואלו הם ראשי תיבות של: BIO, INFO, NANO, COGNO, ARTS].
לדברי פרופסור גזית, מטרה נוספת של המרכז תהיה לפתח תוכניות לימודים לסטודנטים שלומדים לתואר ראשון, לתואר שני ולדוקטורט, על-פי גישת המדעים המשתלבים כדי שיוכלו להתפתח ולהעמיק את הבנתם בתחומים השונים.
דוגמא לפרויקט בתחום המדעים המשתלבים הוא המחקר של פרופסור דני גזית וצוותו העוסק בהנדסת רקמות של רקמות ואיברים. הפרויקט בוחן כיצד ניתן להשתמש בתאי גזע כדי ליצור איברים אנושיים ממשיים כמו עצם, סחוס, רצועה וגיד. מטרת המחקר היא לאפשר למיליוני אנשים מרחבי העולם הסובלים מפציעות או ממחלות ניווניות שונות לחזור לתפקוד מלא בלא להזדקק לניתוח. הפרויקט משלב מספר תחומים: ביולוגיה של תאי-גזע, ננו-טכנולוגיה, אינפורמטיקה, גנטיקה, וכן נושאים הקשורים לאתיקה רפואית, למשפטים ולדעת קהל.
אך כדי לקדם תרפיה גנטית יש לקחת בחשבון נושאים נוספים, שכן תחום הריפוי באמצעות תאי גזע מעלה בעיות ומצריך פתרון של סוגיות אתיות, דתיות וכלכליות סבוכות. היות וזהו תחום חדשני הנמצא בחיתוליו ברחבי העולם, יש צורך ליצור תפיסה שיווקית חדשה למסחור תרופות המבוססות על תאי הגזע. כאן נדרשת התערבותם של מדעי החברה, מדעי הרוח, על מנת להביא פתרונות אתיים, דתיים, מסחריים ורגולטוריים.
שלושת הפרויקטים שזכו במענק מחקר מטעם המרכז החדש למדעים משתלבים ולטכנולוגיות:
- פיתוח ושיווק של מכשירים אלקטרוניים מזעריים וסנסורים, שמטרתם לאתר מקורות למחלות שונות בגוף האדם - שילוב של ננו-טכנולוגיה, רפואה ועסקים.
- חקר המקור הפרה-היסטורי של השפה העברית בעזרת שימוש בהשוואה ממוחשבת של מספר טקסטים מגוונים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות - שילוב של כימיה פיזיקלית, ארכיאולוגיה, בלשנות, ומדעי המחשב.
- חקר הבסיס הגנטי, ההורמונאלי והנויורלוגי של ההתנהגות האלטרואיסטית בחברה האנושית - שילוב של ביו-רפואה, מדעי הקוגניציה, מדעי החברה ומדעי המחשב.
מאגר יוצא-דופן של חוקרים מעולים מעורבים במחקרים בפקולטות השונות של האוניברסיטה העברית וממנו אנו מאתרים חוקרים בעלי כישורים מגוונים שיכולים להשתלב במרכז שלנו, אומר פרופסור גזית. במקביל, המרכז מעוניין למשוך אליו את מיטב המוחות המדעיים שקיימים בעולם, מכל מקום בו הם יכולים להימצא.
המרכז יושק במסגרת כנס שיערך ביום שלישי, 30 בינואר, בנושא: אופקים חדשים בשילוב מדעים וטכנולוגיות, באולם הסנאט, בקמפוס הר-הצופים של האוניברסיטה העברית, בין השעות 14:00 - 17:00.

למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים - המכינה האוניברסיטאית לחץ כאן...