מחקר: ראיות ארכיאולוגיות למקומו של בית המקדש על הר הבית

על פי ממצאי המחקר, הסלע שמעליו נבנתה כיפת הסלע במאה השביעית לספירה נמצא מחוץ לתחום של בית המקדש. הסלע נחשב בעיני היהודים כמקום בו התרחשה עקידת יצחק, אך זו מסורת מאוחרת. בעיני המוסלמים הוא נחשב כנקודה ממנה עלה מוחמד השמיימה.
פרופסור יוסף פטריך [בתמונה] מבסס את ממצאיו על סקר שנערך בשנת 1866 על ידי המהנדס הבריטי סר צ'רלס וילסון מהקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שבמהלכו מופו כל בורות המים שבמתחם המוסלמי [חראם אל-שריף], בכללם הבור הנידון – בור מס' 5. לדבריו, עד כה איש לא נתן את הדעת לכך שמיקום הבור על הר הבית וצורתו המיוחדת נגזרו על פי מקומם וצורתם של המזבח והמקדש.
מדובר בבור בעומק 15 מטרים שחציבתו משובחת וצורתו מעוצבת בצורה יוצאת דופן, כמסדרון ברוחב 4.5 מטרים ובאורך 54 מטרים שזרועות קצרות יותר מסתעפות משני קצותיו, לדרום ולצפון, מסביר פרופסור פטריך.
בחינת המיקום והצורה המיוחדת של הבור ועיון בתיאורים שבמשנה, הביאו את פרופסור פטריך למסקנה כי הבור המדובר הוא בור המים ממנו נשאבו מדי יום ביומו מים לכיור של המקדש, במהלך טקס הפולחן היומי שהתקיים לפני עלות השחר. במהלך טקס זה הכהנים המשרתים בקודש נדרשו לרחוץ את ידיהם ורגליהם במי הכיור, לפני עלותם על המזבח. מים מן היום הקודם, שנותרו בכיור במשך הלילה, היו פסולים לתכלית זו. מידי יום נדרשו אפוא מים טריים מן הבור לשם קיומו הסדיר של הפולחן. לדברי המשנה, מים אלה נשאבו באמצעות גלגל מים בעל תמסורת מכנית משוכללת. ניכר בצורתו של הבור שניתן היה להפעיל מעליו גלגלי מים.
לדברי פרופסור פטריך, על בסיס עדויות אלו ניתן למקם במדויק את כיור הרחצה בו השתמשו הכהנים בטקס הפולחן היומי, ואת כבש המזבח שנמצא בסמוך. המיקום המדויק של אלה ביחס לבור המים הנדון מאפשר, לראשונה, למקם במדויק גם את בית המקדש עצמו על שעריו ולשכותיו, בהתאמה עם האמור במשנה. המסקנה העולה מן המחקר היא שהמקדש ניצב מזרחה יותר ביחס למיקום שהיה רווח עד כה, ובזווית הנטויה מעט דרומה ולא בניצב לכותל המזרחי של הר הבית, שהיא הדעה הרווחת כיום. מיקום זה מותיר את הסלע המוסלמי מחוץ למתחם של בית המקדש.
מסקנות המחקר מאפשרות גם להכריע בסתירה הקיימת בין נוסח המשנה [מידות ה, ג-ד], לנוסח הבבלי [יומא, יט ע'א], בשאלת הלשכות שבדרום ובצפון. המחקר מלמד שנוסח המשנה הוא הנוסח הנכון, בניגוד לדעתם של פרשנים רבים, ובראש ובראשונה הרמב'ם. בעקבות זאת ניתן להציע תוכנית מתוקנת יותר לעזרה - היא החצר שהקיפה את המקדש - על שעריה ולשכותיה. גם בסוגיה זו התלבטו פרשנים וחוקרים רבים.
פרופסור פטריך מדגיש כי מחקרו בסוגיה של מקום המקדש על הר הבית הוא עיוני בלבד, ואין לייחס לו כל קונוטציות פוליטיות.

למידע על האוניברסיטה העברית - המכינה האוניברסיטאית לחץ כאן...