האוניברסיטה העברית בסדנה העוסקת בקשר בין המוח לשלד

בחמש השנים האחרונות נעשו פריצות דרך חשובות על ידי מדענים מהאוניברסיטה העברית וכן על ידי חוקרים נוספים מרחבי העולם בתחום בו משולבים מדעי העצב, פסיכוביולוגיה וביולוגיה של השלד. מחקרים אלה הוכיחו את קיומם של קשרי גומלין בין המוח, ההתנהגות והשלד. בהסתמך על ממצאים אלה הגדירו חוקרי האוניברסיטה פרופסור איתי באב ממעבדת העצם בפקולטה לרפואת שיניים, פרופסור רז ירמיה מהמחלקה לפסיכולוגיה ופרופסור אסתר שהמי מהמחלקה לפרמקולוגיה תחום מדעי חדש שהם מכנים - נוירופסיכואוסטאולוגיה. בסדנא ישתתפו חוקרים מהאוניברסיטה העברית, וכן מדענים ידועי שם מארה'ב, יפן, גרמניה, צרפת, ואיטליה.
לדברי פרופסור איתי באב המשמש כיושב ראש הסדנא, המוח הוא 'השליט העיקרי' על צפיפות העצם ולכן חשוב להבין את הקשר בין המח לעצמות. זאת כדי לפתח תרופות שישפרו את מצב העצמות היות והתרופות הקיימות כיום נגד אוסטאופורוזיס לא מספיק יעילות. פרופסור באב מוסיף כי משק האנרגיה בגוף מווסת על ידי המוח. יש חומרים המועברים מהשלד למוח ומווסתים את הפעילות המשפיעה על משקל הגוף. הבנת תהליכים אלו תאפשר לנו לפתח תרופות יעילות יותר לגבי שליטה על משקל.
במהלך הסדנא יוצגו ממצאים חדשים הנוגעים לקשר שבין מוח, משתנים פסיכולוגיים ועצמות: ממצאים המראים כיצד נזק טראומתי למוח משפיע על העצם; ממצאים על השפעה של תהליכים פסיכולוגיים ומחלות פסיכיאטריות על העצם בעיקר קשר בין דיכאון, תרופות נוגדות דיכאון ותהליכי איבוד עצם, שברים ומחלת האוסטאופורוזיס, ממצאים אנטומיים על המסלולים העצביים המקשרים בין המח לעצמות; תוצאות עדכניות על השפעה של גורמים הורמונליים ומטבוליים על צפיפות העצמות ממצאים על שחרור של חמרים כימיים ממערכת העצבים אשר נקשרים לקולטנים הנמצאים על תאי עצם וגורמים לשינוי בתפקוד של תאים אלה וכך להגברה או להפחתה בצפיפות העצם.
בסדנא ידונו בכווני מחקר חדשים אשר יישמו את הידע בתחום זה ויובילו לפיתוח תרופות חדשות ויעילות למחלות הקשורות באיבוד עצם, בעיקר אוסטאופורוזיס - המחלה הניוונית הנפוצה ביותר בציוויליזציה המערבית.
למידע על האוניברסיטה העברית לחץ כאן...

למידע על לימודי רפואה לחץ כאן...