אוניברסיטת חיפה בודקת את העמדות הפוליטיות של החיילים

ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה על ידי אלוף משנה [מיל.] דוקטור צביקה ברקאי, שהיה מפקד מחוז חיפה וקצין אגם של פיקוד העורף נמצא כי לוחמים הופכים במהלך שירותם הצבאי לפחות ימניים, יותר יוניים ומוכנים לפשרות בנושאים ביטחוניים, . מאפייני שירות נוספים שגורמים לשינוי עמדות פוליטיות: סוג היחידה, מגדר ושירות בדרגת קצונה. בניגוד למצופה, העיסוק הצבאי אינו גורר אימוץ של עמדות מיליטריסטיות, אמר אלוף משנה [מיל.] דוקטור ברקאי.
במחקר שנמשך כשלוש וחצי שנים בהנחייתם של פרופסור אברהם בריכטה, דוקטור דפנה קנטי-ניסים ודוקטור עמי פדהצור, נבדקו 490 חיילים וחיילות מכלל החילות והתפקידים. החיילים נשאלו סדרת שאלות זהה בשלוש נקודות זמן- לפני הגיוס, חצי שנה לאחר הגיוס ועם שחרורם. מטרתו של המחקר הייתה לבדוק אם הצבא, שאמור להיות גוף נייטרלי שאינו משפיע על עמדות פוליטיות, אכן עומד בתנאים אלה. הבעיה נוצרת כאשר הציבור משוכנע שהחיילים נאלצים לסגל עמדה פוליטית ספציפית, לעיתים בניגוד לרצונם, ולפעול על פיה. אמונה כזו של הציבור עלולה להגביל את היכולת של הממשלה להפעיל את הצבא למשימות לאומיות, ציין דוקטור ברקאי. ואמנם, במחקר התברר כי החיילים אכן משנים את עמדותיהם במהלך השירות, כאשר מספר מאפייני שירות כגון סוג השירות, מהלך השירות, מגדר ויציאה למסלול קצונה משפיעים על אופן השינוי. חלק גדול מהלוחמים למשל, החלו את השירות הצבאי עם עמדות ימניות בולטות. בבדיקה השנייה, לאחר חצי שנה התברר כי הפכו להיות ניציים יותר, אך עם תום השירות שינו את עמדתם והפכו ליוניים יותר ומוכנים יותר לפשרות בנושאים ביטחוניים. בנוסף, הלוחמים אימצו עמדות פייסניות יותר כלפי מיעוטים בכלל והמיעוט הערבי בפרט ואף עברו שינוי גדול יותר מיתר החיילים בתמיכתם בזכויות אזרח.
מבין סוגי היחידות [יחידת שדה, יחידה סגורה, יחידה פתוחה], יחידת השדה נמצאה כייחודית בהשפעתה על שינוי עמדה פוליטית. מנתוני המחקר מתברר כי לא רק הלוחמים שמשרתים ביחידות שדה משנים את עמדותיהם, אלא שגם יתר החיילים המשרתים עמם עוברים שינויים: עמדותיהם הניציות פחתו והם הפכו להיות פחות ביטחוניסטים. בדומה ללוחמים, גם חיילי יחידות השדה אימצו עמדות התומכות בזכויות אזרח וביחס למיעוטים.
מסתבר שהשירות כקצין, משפיע גם הוא על שינוי העמדות ביחס ליתר החיילים. הקצינים גיבשו עמדות פחות ימניות ביחס לשאר החוגרים ועמדות מדיניות פרגמאטיות יותר ביחס לחוגרים. בנוסף, עברו הקצינים שינוי גדול מהחוגרים ברכישת עמדות התומכות בערכים של יחס לדמוקרטיה, שלטון החוק, זכויות האזרח ויחס למיעוטים.
למרבה ההפתעה, החיילות - בניגוד לחיילים - שינו את עמדותיהן דווקא לכיוון הימני והניצי יותר. מצד שני, הן הגדילו את תמיכתן בפיקוח על נשק לא קונבנציונאלי יותר מאשר הגברים. החיילות עברו שינוי גדול יותר בתמיכתן בערכי הדמוקרטיה, אך החיילים הגברים עברו שינוי גדול יותר לרכישת ערכים התומכים יותר בנושאי זכויות אזרח ויחס למיעוטים. חשוב לציין כי אומנם השינוי שעברו הגברים היה גדול יותר, אולם בסופו של דבר, רמת התמיכה של גברים ונשים בנושאים אלה הייתה כמעט זהה, זאת מכיוון שהחיילים החלו ברמה תמיכה נמוכה יותר מזו של הנשים בנושאי זכויות אזרח, ציין דוקטור ברקאי שהוסיף שהשירות אומנם לא שינה את מידת הדתיות של החיילים, אך הוא שיפר את ההבנה ואת הפשרנות בין חיילים דתיים לחילוניים.
לדבריו של דוקטור ברקאי, ממצאי המחקר מראים כי השירות הצבאי משפיע על העמדות הפוליטיות ולכן על המערכת האזרחית לפקח על הערכים והמסרים שהצבא מעביר במטרה לוודא שהוא פועל להטמיע אך ורק ערכים מקובלים ואוניברסאליים. רק כך, טוען החוקר, ימשיך הצבא להיות סוכן יעיל של אינטגרציה והטמעת ערכים חיוביים וסוכן לגישור וצמצום מחלוקות קיימות. מסקנה זו גוררת, לדבריו, המלצה לעודד את הצטרפותם של מגזרים חלשים ודחויים לשירות ביטחון. גיוס המוני של ערבים, הגברת הגיוס בקרב המגזרים הבדואים והדרוזיים, גיוס חרדים וביטול הפטור לנשים מטעמי דת ויצירת מסגרות לנוער שבשוליים. גם אם שירות זה יניב תרומה שולית, ואולי אף שלילית לביטחון, הרי שהערך הלאומי הגלום בשירות זה מהווה משקל נגד וחייב להילקח בחשבון, ולא בהכרח על ידי הצבא.

למידע על אוניברסיטת חיפה לחץ כאן...