התייעלות ההשכלה הגבוהה על פי אוניברסיטת חיפה

ייחודו של המחקר בכך שהשווה יותר מ - 80 מחקרים שבדקו את ההשלכות של רפורמות מסוג זה במדינות שונות ברחבי העולם. חשוב לשים לב שלחסידי הרפורמות הקיצוניים אין בסיס מחקרי מסודר, מקיף ושיטתי. לא על עובדות הם נשענים אלא על קנאות אידיאולוגית, אמר פרופסור אילן גור - זאב מאוניברסיטת חיפה, שערך את המחקר בעזרתם של פרופסור גבי סלומון ודוקטור פיטר ונהסה.
בחודשים האחרונים החריפו המאבקים בין אנשי משרד האוצר המבקשים לבצע רפורמות במערכת ההשכלה הגבוהה לבין ועד הסגל האקדמי והסטודנטים, כשכל צד מציג עמדות מנוגדות. מצדדי הרפורמות טוענים כי שכר דיפרנציאלי, ביטול הקביעות והפיכת הידע למוצר שוק יחזקו את מערכת ההשכלה הגבוהה. אנשי האקדמיה טוענים כי פעולות אלא דווקא יחלישו את המערכת ואף יביאו לחיסול מדעי הרוח והחברה, הרווחיים פחות.
עד עתה, מדגיש פרופסור גור - זאב, לא ביסס אף אחד מהצדדים את עמדתו על מחקר עומק שבדק את ההשלכות של רפורמות מסוג זה במדינות שעברו תהליכים דומים. המחקר הנוכחי הישווה בין תוצאות מחקרים שנערכו בעשרות מדינות ובהן ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, פינלנד, דנמרק, גרמניה וצרפת.
המחקר ההשוואתי בדק את הטענות השונות שהציגו מצדדי הרפורמות. ביחס לטענה שאיכות האקדמיה בישראל נמוכה, מציג המחקר נתונים לפיהם נמצאת ישראל במקום השלישי בעולם מבחינת פרסום מאמרים מדעיים יחסית לגודל האוכלוסייה ובמקום השלישי מבחינת איכות המחקרים [מספר ציטוטים בספרות המקצועית הרלוונטית] יחסית לגודל האוכלוסייה. חקר מדעי החלל בישראל נמצא במקום הראשון בעולם, תחום מדעי המחשב נמצא במקום השני העולמי, הכלכלה ומנהל העסקים במקום הרביעי, החקלאות במקום ה-13 ומדעי החברה במקום ה-18. מול נתונים אלה מציג המחקר את הנתון לפיו מספר חברי הסגל הבכיר והזוטר בישראל לא השתנה כמעט משנת 1990 והוא עומד על כ-10,000 מרצים, בעוד מספר הסטודנטים עלה מכ-15 אלף סטודנטים בשנת 1990 עד כ-32 אלף סטודנטים בשנת 2005.
השאלה המרתקת היא מניין מגיעים עזות המצח, הבורות וחוסר האחריות לחייב שינוי כה רדיקלי על החברה הישראלית בנושא רגיש כל כך, תוך סיכון הישגי האוניברסיטאות הישראליות ואיום על עתידה של החברה כולה?, שאל פרופסור גור - זאב. טענה נוספת עמה התמודד המחקר היא שהקביעות שמוענקת לחברי הסגל האקדמי גורמת להם לקפוא על שמריהם ולאבד את היצירתיות וחדוות המחקר, אולם מחקר שפורסם בארצות הברית הראה תוצאות הפוכות: בפקולטות להנדסה ששיעור הקביעות בהן עמד על 67% בשנת 99' מגיע ממוצע הפרסומים ל-7.9 למרצה. בפקולטות החינוך, ששיעור הקביעות בהן בשנה זו עמד על 47%, ממוצע הפרסומים היה 2.9 בלבד. בשנת 2003 שיעור הקביעות בפקולטות להנדסה ירד ל-59% ושיעור הפרסומים ירד בהתאמה ל-4.4. בפקולטות לחינוך ירד שיעור הקביעות ל-36% וממוצע הפרסומים ירד ל-1.9.
מחקר שנערך בבריטניה, במהלך רפורמות דומות, הראה כי חברי סגל שלא היו במסלול קביעות כמעט ולא פרסמו מחקרים, חברי סגל שעדיין לא קיבלו קביעות פרסמו שני מחקרים בשנה ואילו פרופסורים שכבר קיבלו קביעות פרסמו בממוצע יותר משלושה מאמרים לשנה. באוסטרליה, שם החלו הרפורמות לפני כעשרים שנה, הגיע היצע המשרות בתחומי מדעי החברה והרוח כמעט לאפס. עוד עולה מהמחקר כי במדינות שעברו רפורמות, עלה היחס בין מספר התלמידים למרצים. כך באוסטרליה השתנה היחס מ-1:12 [מרצה אחד על כל 12 תלמידים] בשנת 93' ל-1:22 בשנת 2003. בפינלנד מראים המחקרים עליה קבועה של 2.6 סטודנטים למרצה במהלך עשר שנות הרפורמה וגם בישראל נמדדת מגמה זהה: מיחס של 1:13.5 בשנת 90' הביאו הקיצוצים הממשלתיים ליחס של 1:24 בשנת 2005. המחקר התייחס גם לטענה כי השכר הנמוך והירידה ברמה גורמים לבריחת מוחות, אותה אפשר לעצור רק דרך תגמול אישי לחוקרים מצטיינים. על פי מחקרים שנערכו באירופה, דוקטורנטים צעירים נוהגים בשנים הראשונות לאחר הדוקטורט לנדוד בין מדינות שונות, אולם הם חוזרים בסופו של דבר לארצם: רק 35% מהדוקטורנטים בתחום מדעי הטבע שבו לארצם חמש שנים לאחר סיום הדוקטורט, מספר שעלה ל-85% ששבו לארצם לאחר 15 שנים. מחקר אחר הראה שדווקא בתחומים שבהם האוניברסיטאות בארצות הברית משלמים סכומים שגבוהים בהרבה מאלה שמשולמים באירופה, מעדיפים המדענים האירופאים לשוב ולחקור תחומים אלה באוניברסיטאות בארצם. הפתרונות שמציעים חסידי החלת עקרונות השוק עשויים לפתור לרגע קט בעיה של תחום מחקר ספציפי באמצעות הזמנת מדען דגול לישראל, תוך כדי יצירת פערי שכר גדולים ועבודה במסגרת חוזים אישיים, אבל לטווח הארוך הם רק יצרו אווירה אקדמית רעועה שתאיץ את בריחת המוחות הצעירים, ציין פרופסור גור - זאב.
גם לסטודנטים הנאבקים יש מה ללמוד מהמחקר המעמיק: אחת מהצעות הרפורמה היא שבצמוד להגדלת שכר הלימוד, יגדלו ההלוואות שהמדינה תעניק לסטודנטים, כך שהחזקים ישלמו יותר והחלשים יקבלו עזרה מהמדינה. מחקר שנערך באנגליה בין השנים 92' ל-96 הראה כי אחוז הסטודנטים שנכנסו לחובות עלה ובעוד הממשלה ציפתה להחזר של 13% מההלוואות, בפועל הוחזרו 5% בלבד.
למידע על אוניברסיטת חיפה לחץ כאן...