האוניברסיטה הפתוחה מארחת: הקונצרט השביעי בסדרת צלילים

הקלרניתנית אורית אורבך ניחנה בצליל קסום ומלא רגש. היא מרבה לשלב מוסיקה יהודית וחסידית בהופעותיה, ולבטח נחוש בכך בדרך מאד מיוחדת בביצוע יצירתו של סתר בקונצרט שלפנינו. לצידה מופיע הצ'לן רז כהן, שהוא הצ'לן המוביל בתזמורת הסימפונית ראשון לציון, וכמובן הוא גם מוביל את הצ'לנים של התזמורת מתחת לבמה של האופרה הישראלית. הפסנתרנית נדיה וינטראוב מרבה להופיע בארץ כסולנית, והיא נוהגת להעשיר את הרפרטואר הקלאסי הסטנדרטי שלה בהרבה מוסיקה אמריקאית, בכללה מוסיקה מאת גרשווין ויצירות ג'ז שונות. כמו כן היא הופיע לאחרונה בערב פרפראזות על אופרות שנכתבו בידי גדולי המלחינים. בפסטיבל ישראל האחרון היא השתתפה במרתון באך - סקרלטי.
בקונצרט יושמעו שלוש יצירות, שאף אחת מהן איננה מושמעת כבשגרה. שלישיית קגלשטט מאת מוצרט ידועה כיום כאחת מיצירות המופת הראשונות במוסיקה הקאמרית, המביאות לידי ביטוי את הקלרינט, אולם תפקיד כלי המיתר כתוב במקורו לויולה. המילה קגלשטט מתייחסת לסוג של משחק הכדורת, שבו , כך טוענים, השתעשע מוצרט בעת חיבור היצירה.
השלישייה מאת המלחין הישראלי החשוב מרדכי סתר נכתבה ב-1973 בעיצומה של תקופת היצירה האחרונה שלו - שבה הלאומיות הישראלית והשורשים היהודיים שאפיינו את סתר המוקדם מוחלפים במוסיקה קאמרית בסגנון אישי. זכורה השמעת היצירה על ידי יונה אטלינגר ופנינה זלצמן ז''ל וכן הצ'לן עוזי ויזל יבל''א. צלילים, צבעים ובשמים של ארץ ישראל הישנה מלאו את חלל האולם, חולות הים, איוושת הפרדסים, יללות התנים ומשחקי לילה של ילדים - כל אלה האסוציאציות שניעורו עם השמע המוסיקה הנזירית והמיוחדת הזו, בתקווה שהזכרון המעורפל הזה יחזור על עצמו בין כתלי האוניברסיטה הפתוחה.
לסיום, תושמע שלישייה אופוס 38 מאת בטהובן. יצירה זו היא עיבוד שבטהובן ערך לאחת מיצירותיו, שבני דורו אהבו במיוחד - זוהי השביעייה אופוס 20 לכלי מיתר וכלי נשיפה. בטהובן הצטיין במיוחד בהעברת יצירותיו מהרכב להרכב, באופן כזה שקשה לומר באופן אובייקטיבי מהו המקור ומהו העיבוד. הקלרינט מייצג את כל כל הנשיפה מן ההרכב המקורי, הצ'לו מחליף את כלי המיתרים, ואילו הפסנתר גונב בעורמה קצת מזה וקצת מן האחר, ומתווך באופן מזהיר בין שני העולמות הצליליים האלה

למידע על מקצועות המוסיקה והנגינה לחץ כאן...