הנדסה בשירות הרפואה

עולם הרפואה מתחדש ומתפתח. שיפור האבחון והטיפול הרפואי מבוסס על טכנולוגיות חדישות, המאפשרות מגוון רחב של פעולות רפואיות מצילות חיים, אבחון אנטומי ותפקודי, מעקב וטיפול רפואי אמין. דוגמה מוחשית לכך הינה השתלת הלב המלאכותי, שבוצעה בישראל לראשונה ובהצלחה, בתחילת חודש נובמבר האחרון, במרכז הרפואי כרמל [מקבוצת שירותי בריאות כללית].
פרופ' דן ערבות מהמרכז הרפואי כרמל, ציין בהודעה לעיתונות כי 'השתלת הלב המלאכותי הקבוע מהווה עליית מדרגה ונדבך נוסף בחוד החנית של רפואת הלב כיום, והייתה האמצעי היחיד שיכול היה להציל את החולה'. פרופ' ערבות הוסיף כי החולה לא הגיב לכל הטיפולים הקונבנציונאליים. מצבו של החולה שהיה קשה מלכתחילה, הידרדר במהלך אשפוזו ורמת תפקוד הלב הגיעה לעשרה אחוזים בלבד. 'השתלנו בו את הלב הקבוע שיישאר בו למשך שנים'. הלב המלאכותי החדיש HEART MATE 2, נכנס רק באחרונה לשימוש בעולם. גודלו כגודל של טלפון נייד והוא מושתל בתוך בית החזה. לב כזה מהווה תחליף קבוע ללב האדם והמושתל יכול ללכת ולבצע פעילות גופנית שגרתית כשרק בטריות קטנות על חגורת מכנסיו מספקות האנרגיה לפעולת הלב המלאכותי. הלב המלאכותי החדש מיועד לפעול ללא הגבלת זמן, ולכן ישמש פתרון לעשרות ישראלים הממתינים להשתלת לב כשמצבם קשה.
הפיתוח של הלב המלאכותי הינו דוגמא לפתרון טכנולוגי שמציעה ההנדסה לעולם הרפואה. בהקשר זה חשוב להדגיש את מיקומה של מדינת ישראל בתחום. ישראל מוכרת כאחת המדינות המובילות בעולם בתחום ההנדסה הרפואית ויש לכך דוגמאות רבות. חברת 'אינסייטק' [InSightec]פיתחה מערכת לטיפול בגידולים באמצעות גלי US, חברת 'מדינול' [Medinol]מפתחת תומכנים כליליים לטיפול בהיצרויות בעורקים, המובילים דם ללב, חברת 'גיוון אימג'ינג' [Given Imaging] פיתחה גלולה המאפשרת צילום המעי הדק וחברת 'רימון טכנולוגיות רפואיות' [Remon Medical Technologies] פיתחה שבב הניתן להשתלה בלב ומשדר מתוכו נתונים, ובכך מאפשר לרופא להתאים לחולה טיפול תרופתי טוב ומדויק יותר.
עתיד הפיתוחים של טכנולוגיות רפואיות אלו ואחרות, ההולכות ומשתכללות, קשור במהנדסים הרפואיים, המשלבים בהכשרתם בין תחומי ההנדסה והרפואה ויודעים להציע פתרונות טכנולוגיים לצרכים, הנובעים ממורכבות רפואית. האקדמיה הטכנולוגית נותנת מענה לצורך זה במסגרת תוכנית אקדמית, צעירה יחסית, המכשירה לתואר ראשון בהנדסה רפואית. מהנדסים אלו הינם בעלי ידע ומיומנות במערכות קליניות, מערכות מכשור רפואי ומערכות מידע רפואיות. להערכתי, כבר בשנים הקרובות ירחיבו המהנדסים הרפואיים את תחומי פעילותם ויעסקו במגוון חידושים שיתרמו לבריאותנו ולאיכות חיינו: פיתוח איברים מלאכותיים [כבד מלאכותי], פיתוח ושכלול שבבים מושתלים לאבחון וטיפול רפואי ממוקד [שחרור תרופות במעמקי הגוף באופן מבוקר ומקומי], ייצור רקמות ביולוגיות במסגרת פיתוח תחום הנדסת תאים ורקמות, המשך שכלול טכנולוגיות לא פולשניות ובטוחות לשם אבחון וטיפול רפואי [לדוגמא: דגימת אותות אקוסטיים מהריאות למטרת אבחון מצבן], הקפאת איברים או חלקי איברים לטובת שימוש בהם בעתיד ועוד.
אחד התחומים המרכזיים ברפואה כיום הינו העברת טיפולים מבתי החולים לקהילה. כלומר: רפואה בבית המטופל [Home Care]. מגמה זו משתלבת עם התפתחות הרפואה מרחוק [Tele-Medicine] המאפשרת העברת מידע רפואי בטכנולוגיות שונות, מטלפון נייד ועד לוויינים. האקדמיה הישראלית בתחום ההנדסה הרפואית תעסוק בתחום זה בפיתוח והידוק הממשק בין עולם הרפואה להנדסת תוכנה להשגת פיתוחים כמו תיקים רפואיים ממוחשבים, גלובליזציה של מידע, עיבוד אותות רפואיים, פיתוח מערכות לשליחת מידע רפואי בתקשורת אל-חוטית, קטלוג ושמירת המידע, אבטחת מידע רפואי ופיתוח ספריות מידע רפואי דיגיטאליות.
כיוון מרתק נוסף לחידושים בתחום ההנדסה הרפואית הינו המשך פיתוח התקנים מכאניים חדשים, כדוגמת מעקפים, קפיצים בכלי דם, צנתרים, מישתלים אורטופדים ומנשמים. פיתוחים אלו מושתתים על התחקות אחר המכניקה של מערכות פיזיולוגיות ומציאת חלופה טכנולוגית עבורן.
הנדסה רפואית משלבת בין תחומי ההנדסה והרפואה. במהלך הכשרתו, מקבל המהנדס הרפואי ידע וכלים בסיסיים בהם עליו להצטייד, כדי להמשיך ולהתעדכן בטכנולוגיות הרפואיות ההולכות ומשתכללות.
בין כישורי המהנדס ניתן לכלול יצירתיות, יכולת הבנה וקישור בין מערכות. המהנדסים מחויבים לתוצאות ובמקרה של הנדסה רפואית, התוצאות מצילות חיים. 
למידע על אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב לחץ/י כאן...

למידע נוסף על היום עיון לחץ/י כאן..