מחקר: הזהות החדשה של בני נוער - 'ישראדית'

מחקר חדש שנערך בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה מצא כי התכנים והפעילויות הנכללים במסגרות החינוך החברתי בבתי הספר הממלכתיים מוביל להבניית זהות חדשה לבני הנוער - 'ישראֶדית': שילוב של הזהות הישראלית והיהודית. 'בניגוד לזהות היהודית-ישראלית שהעניקה מקום שווה לשתי הזהויות, הזהות החדשה מדגישה את המרכזיות של הזהות הישראלית על זו היהודית', אמרה ד'ר חגית הרטף שערכה את המחקר.
במחקר, בהנחיית פרופ' חנן אלכסנדר מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, שנערך במהלך שנתיים [תשס'ד-תשס'ה] רואיינו 55 בני נוער, 21 מורים ואנשי צוות בית הספר ונערכו 87 תצפיות במשך של כ-300 שעות בפעילויות של החינוך החברתי, המכונה גם חינוך בלתי פורמאלי למחצה – שיעורי חינוך, דיונים בנושאים שונים, ימי עיון, טקסים, טיולים, מופעי תרבות ועוד.
כאמור, הממצא המרכזי מצא כי נבנית למעשה זהות חדשה, זהות שבה המרכיבים הישראלים חזקים יותר מהמרכיבים היהודיים. בנוסף, חלק מהמרכיבים היהודיים משולבים במרכיבים הישראלים עד שבני הנוער לא מצליחים להבחין בהם כיהודיים. 'הזהות ה'ישראדית' מבליטה את הישראליות, על מאפייניה השונים, אך לא ברור מהם המקורות עליהן היא נשענת. מאחר וערכים יהודיים נתפסים יותר ויותר ככאלה השייכים לחברה הדתית בישראל, הם אינם נתפסים כרלוונטיים לגיבושה של זהות הנוער בקרב הציבור הלא-דתי, כמו גם בחינוך החברתי בבתי הספר. לחילופין, ערכים הנתפסים כאוניברסאליים המדגישים את המימוש העצמי של הפרט ורצונותיו, תופסים מקום מרכזי', אמרה ד'ר הרטף.
את המרכיבים העיקריים בזהות החדשה, כפי שמצאה במחקרה, חילקה החוקרת למספר עולמות תוכן נפרדים: היסטוריה, סבל וזיכרון ובעיקר ההיסטוריה של השואה והאנטישמיות המחזקת את חשיבות השירות בצבא וההיסטוריה של ארץ ישראל המדגישה כבוד למי שנפל על הגנת הארץ; חינוך לאורך חיים דמוקרטי; קשר רגשי של תרומה למדינה ובמיוחד את השירות בצבא; חשיפה למציאות הישראלית היום-יומית; תרבות ישראלית-יהודית הכוללת תכנים העוסקים בתרבות ישראלית לצד מרכזיות חגי ישראל.
על פי הממצאים, העיסוק בזהות היהודית 'הופקע' מאנשי הצוות החינוכי בבית הספר והועבר לגופים חיצוניים המתמחים בתחום. לדבריה של החוקרת, למרות שהתכנים נקבעים בשיתוף עם בית הספר, מה שיכול להוביל להמשך עיסוק או העמקה בנושא, הדבר אינו קורה ואין המשך טיפול של הסוגיות היהודיות העולות במסגרת כיתתית.
גם בעיסוק בתכנים הישראליים מוצאת החוקרת בעיתיות. הפעילויות מתמקדות בהעלאת המשותף לישראלים אך לא בהסתכלות ביקורתית על מאפייני הישראליות. 'האופן בו מטופלת הזהות הישראלית בפעילויות החינוך החברתי מעבירה את התחושה כי אנחנו כבר יודעים מי אנחנו, ולכן - על מה יש עוד לדבר?', ציינה ד'ר הרטף.
עוד היא הוסיפה כי המצב כיום מוביל את הזהות ה'ישראדית' של בני הנוער הלא-דתיים להיות מצומצמת למסגרת ערכית אישית, המתאפיינת בפתיחות לכל עמדה, דעה וערך. לעומתה ניצבת זהות ערכית יהודית של הנוער הדתי, המתאפיינת בסגירות סביב ערכי האמונה תוך התעלמות מערכי המדינה. 'שתי זהויות אלו, המקיפות את רוב רובו של הנוער במדינת ישראל, מנותקות אחת מהשנייה והן מתגבשות בנפרד בלי שום בסיס או גשר ממנו ניתן להתחיל ולנהל דיאלוג', סיכמה ד'ר הרטף.

למידע נוסף על אוניברסיטת חיפה לחץ/י כאן...