בבאר שבע: רמת סיכון נמוכה לרעידת אדמה

העיר באר שבע, היא המטרופולין שנמצא ברמת הסיכון הנמוכה ביותר מכל המטרופולינים בארץ. כך קובע חוקר רעידות האדמה ד'ר רון אבני מאוניברסיטת בן-גוריון בסימולציה מיוחדת שביצע בימים אלה, במלאות 80 שנה לרעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה ב-11 ביולי 1927 בארץ ישראל.
לדבריו, ברעידת אדמה הדומה לרעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה ב-11 ביולי 1927 בארץ ישראל, צפויים להינזק בירושלים כ- 17% מהמבנים הישנים שנבנו לפני קום המדינה, ובשנים הראשונות לקיומה. בנוסף להם צפויים להינזק כ- 11% מהמבנים החדשים הבנויים באיכות בניה בינונית וכ- 6% בלבד מאלה החדשים הבנויים באיכות בניה טובה. בתל אביב אחוז המבנים הצפוי להיפגע הוא 9%, 5% ו- 2% בהתאמה.
על פי מפת התקן הישראלי לבנייה עמידה בפני רעידות אדמה, באר שבע וסביבתה נמצאים באזור המועד פחות לפורענות מכל אזור אחר. ברם, קביעת אזורי הסיכון במפה זו היא מוכללת ולא אמינה מספיק. כל אתר מפתח תגובה ספציפית לגלים הסיסמיים שעוברים בו כתוצאה מרעידת אדמה, תגובה הנובעת מהשילוב המיוחד של התשתית הגיאולוגית שבו. כך שבאזורי סיכון מופחת, יכולים להתהוות 'כיסים' של סיכון גבוה, כתוצאה משילוב מסלע השונה מזה שמאפיין את האזור בכללותו. גם בתחום זה ניתן לבשר על חדשות טובות. בבדיקה מיוחדת שקוימה בזמנו על ידי המכון הגיאופיסי לישראל, בהזמנת שירותי בריאות כללית, לקראת הקמתו של מגדל האשפוז החדש בבית החולים סורוקה התברר, שהאזור אינו מפתח תגובות של הגברת אפקטים סיסמיים בזמן רעידת אדמה, ובנייה על פי התקן מבטיחה את יציבות המבנה. בדיקה זו יכולה להרגיע לפחות את כל בעלי הבתים באזור הסמוך לבית החולים.
עובדה זו מסבירה יפה את הנזקים הקלים מאד שנגרמו למבנים בעיר ברעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה בשנת 1927. מוקד הרעידה, שהיה כאמור בצפון ים המלח, הינו עבור ב'ש המיקום הקרוב ביותר האפשרי לרעידת אדמה. ברעידה זו, בנוסף לכ- 300 ההרוגים, נהרסו מבנים רבים בירושלים, רמלה, לוד, שכם, רבת עמון, א- סאלט ובישובים אחרים באזור יהודה ושומרון.עתון 'הארץ' שדיווח למחרת רעידת האדמה על נזקיה וקורבנותיה, דיווח גם על כך שבנין הדואר ['הפוסטא'] בבאר שבע נהרס כליל. כמובן שידיעה זו התבררה כעורבא פרח.
אחד התרחישים שהכינה ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות כנגד רעידות אדמה, הינו רע'א בגודל 7 בסולם ריכטר בצפון ים המלח. על פי המודל שהפעיל ד'ר רון אבני, יקרסו בערד הקרובה מאד למוקד, 50% מהמבנים בעלי איכות בניה ירודה. שאר המבנים מאותה איכות יסבלו דרגות שונות של נזק קטן יותר. רק 5% מהמבנים בעלי איכות הבניה הבינונית יקרסו לגמרי. מבנים בעלי איכות בניה טובה לא יקרסו בדרך כלל, אך יינזקו בדרגות חומרה פחותות. בדימונה, ערוער, כסייפה וחורה התמונה תהיה דומה, אם כי בצורה מעט פחות חמורה.
בבאר-שבע, אשדוד, אשקלון, קריית-גת, אופקים, שדרות, נתיבות, ירוחם, קריית מלאכי, רהט, לקיה ותל שבע, 5% מהמבנים מאיכות בניה ירודה יקרסו חלקית, ו- 50% מהם יסבלו מנזק בקונסטרוקציה. 50% מהמבנים מאיכות בניה בינונית יסבלו מסדקים בטיח, והשאר לא יינזקו נזק של ממש. ד'ר אבני הוסיף שהערכה שמרנית מחייבת לקחת בחשבון, שכל המבנים שנבנו לפני שנת 1975 [מועד התקנת התקן הראשון לבניה עמידה בפני רעידות אדמה], הינם מאיכות בניה ירודה, ובמיוחד הבתים המשותפים שנבנו על עמודים.
ואולם, מסר ד'ר רון אבני, שברוב הרשויות המקומיות, אין נתונים בדבר התפלגות המבנים בעיר על פי דרגת עמידותם כנגד רעידות אדמה. עוד ציין, שעל פי התרחישים שהכינה ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות כנגד רעידות אדמה עבור רעידות בגודל 7 ו- 7.5 בסולם ריכטר [שגדולות פי 30 ויותר מרעידת 1927, אך קרובות יותר בגודלן לרעידה שהרסה את צפת ב- 1837], ההיקף הכולל של החורבן יהיה גבוה בסדרי גודל, ומספר הנפגעים יגיע לאלפי הרוגים. במודל שהופעל ע'י ד'ר אבני, אין דרך להעריך את היקף הנפגעים. הערכה כזו מחייבת הנחות יסוד לגבי השעה ביממה בה תתרחש רעידת האדמה, וקבלת נתונים על כמות המבנים בכל עיר בחתך איכויות הבניה, נתונים שכאמור אינם בנמצא.

למידע על לימודים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב לחץ/י כאן...