'האקדמית' מול 'סוגרות': ביהמ'ש אסר להפגין

בית המשפט המחוזי בת'א קבע כי החופש להטריד אינו חלק מחופש הביטוי, והוא ראוי לגנאי במקום שבו ניתן לממש בלעדיו את חופש הביטוי. פסק הדין ניתן ע'י השופט ד'ר עודד מודריק ונקבע בו כי יש לאסור על פעילים למען זכויות בעלי-חיים, חברי קבוצת 'סוגרות', מלהתקהל באופן מטריד ופוגע בפרטיות, ליד בתיהם של הפרופ' נחמיה פרידלנד, נשיא האקדמאית ת'א; פרופ' יאיר אורגלר, חבר הוועד המנהל; וזוהר זיספאל, יו'ר הוועד המנהל של האקדמית של תל אביב יפו וכן ליד ביתו של המנכ'ל.
מהעתירה שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין ליבלך-מוזר באמצעות עו'ד פז מוזר ועו'ד ירון חנין עולה כי קבוצת 'סוגרות' ביקשה למנוע הקמת מעבדת מחקר בתחום הפסיכו-ביולוגיה באקדמית של תל אביב יפו, בטענה שייערכו בה ניסויים בבע'ח, ובשל כך קיימה פעולות מחאה שונות.
התובעים הגדירו את פעולות המחאה בסמוך לבתיהם הפרטיים כ'התאספויות פרועות, קולניות ואלימות, שתכליתם להטריד ולמרר את חייהם ולהפעיל עליהם לחץ פסול ובלתי סביר'. לטענתם, במהלך ההתאספויות הושמעו כלפיהם דברי השמצה קשים ובוטים, המהווים הסתה. הנתבעים טענו כי משמרות המחאה הן בגדר מימוש זכות היסוד לחופש הביטוי, וכי לא מדובר בהפרת דין פלילית ואף לא בעוולה אזרחית.
השופט מודריק קבע כי לא היתה הצדקה ציבורית לפעילות המחאה המתמשכת מול בתי התובעים. לדבריו, 'הנתבעים' חצו את הגבול ו'נפח' פעולות המחאה מול בתי התובעים - בהיבטים של תדירות, זמנים, הימשכות, תכנים ורעש סביבתי - אינו יכול להיחשב כסביר. עוד קבע השופט כי הנתבעים ביצעו עבירות של התפרעות והסתה, וכי ההתקהלויות ליד בתי התובעים היו מעשי של פגיעה בפרטיות ומטרד ליחיד, ולעיתים בודדות היו על גבול הפליליות. עם זאת, קבע כי הנתבעים לא הוציאו לשון הרע.
השופט מודריק מציין בפסק הדין, כי פגיעה בפרטיות עשויה להתממש גם בלא חדירה לצנעת הפרט, או כניסה לרשות היחיד, או השמעת רעש שמידתו עולה על המידה המרבית המותרת לפי התקנות. לדבריו, גם גריעה מופרזת בשלוות החיים במעון פרטי ומניעת האפשרות מאדם לבודד עצמו בביתו מלחצים בקשר לתפקידיו, מהווה פגיעה בפרטיות.

למידע נוסף על המכללה האקדמית תל אביב יפו לחץ/י כאן...