טיפול בפחד קהל בעזרת טכנולוגיית מציאות מדומה

שנת הלימודים האקדמית בפתח, עבור סטודנטים רבים ומרצים הסובלים מפחד קהל מחרדה חברתית או אף אי נוחות בפגישה עם אנשים לא מוכרים, מתחיל הסיוט.
התקפי פאניקה, הזעות, דפיקות לב מואצות, בחילות, רעד ועוד סימפטומים לא נעימים נוספים.
סטודנטים ומרצים הסובלים מפוביה חברתית סובלים מקשיים בדיבור או הרצאה בפני קהל, שתייה ואכילה בציבור, כתיבה ליד אחרים, מפגש עם אנשים חדשים, להיות במרכז תשומת הלב, להיות נצפה בזמן עשייה של משהו, או אפילו דיבור עם סמכות, חשש תמידי שימתחו עליך בקורת, או שהינך עומד במבחן תמידי, המקשה על התפקוד היומיומי במהלך הלימודים, בעבודה או בפעילויות אחרות.
תופעה שכיחה מאוד של חרדה חברתית ובכלל שכיחה באוכלוסייה היא פחד מהופעה או הרצאה בפני קהל. במאמרים רבים דירגו את החרדה הזו במקום הראשון.
פחד קהל יכול לפגוע בתפקוד, באיכות החיים ובהישגיו של הסובל מהפוביה.
יש סטודנטים שעבורם פעולות פשוטות, כמו לשוחח עם מרצה ,או עם אדם זר במסיבה, הן בלתי אפשריות. חרדה כזו יכולה להיות מוגבלת ל'משימות' מסוימות כגון- פחד משיחה בפני קהל פורמלי או לא פורמלי, אכילה ברבים או חרדה מכל מפגש חברתי מצומצם ורחב.
כעשירית מהישראלים סובלים מחרדה חברתית ברמה זו או אחרת, אך רק מעטים מהם מגיעים לטיפול.
טכנולוגיה מתקדמת וחדשנית הגיעה לישראל ומשמשת ככלי רב עוצמה לטיפול במצבי חרדה חברתית. לראשונה בישראל, נפתח בימים אלה בהרצליה פיתוח, מכון 'פירלס' [Fearless] לטיפול בפוביות באמצעות טכנולוגיה של מציאות מדומה [VIRTUAL REALITY ] אשר יובאה מארה'ב. המכון מטפל בשיטה הוירטואלית בפוביות הכוללות, פחד קהל, פחד טיסה, פחד גבהים, פחד ממעליות ומקומות סגורים ובשאר סוגי החרדות והפוביות באמצעות טיפול התנהגותי קוגנטיבי.
'פחד חברתי הוא חוסר יכולת להתמודד עם מצבים חברתיים עקב פחד קיצוני שרואים אותך, שופטים אותך, מותחים ביקורת או שילוב ביניהם, מציין ד'ר יהודה ששון, פסיכיאטר מומחה לטיפול בהפרעות חרדה העומד בראש המכון. על פי מחקרים למעלה מ-20% מהאוכלוסייה סובלים מפחד כזה או אחר שעלול לפגוע קשות בתפקוד השגרתי. 
ד'ר ששון  מציין: חרדה חברתית היא השכיחה ביותר מבין חמשת הפוביות [קהל, טיסה, גבהים, מעליות, מקומות סגורים] והמשפיעה ביותר על פגיעה באיכות החיים ובתפקוד היומיומי.

אנשים הפונים לטיפול בשל חרדה חברתית הם בדרך כלל אקדמאים, אנשים שמופיעים בפני קהל [Performers], עובדי הוראה, מרצים, עובדי היי-טק, רופאים, אנשים שבשגרה נדרשים להרצות או להופיע בפני אנשים אחרים, עובדים בתחומים הומניים ועוד.
ככל שאנשים מפחדים לחוות את התופעות הללו כך גדל הסיכוי לפתח את הסימפטומים. מחקרים מראים שחרדה חברתית בדרך כלל 'עוברת' במשפחה ויכולה להתלוות לדיכאון. מחקרים אחרים מראים כי החרדה היא פיזיולוגית ותלוית הורמונים.
על טכנולוגית המציאות המדומה
הטכנולוגיה מאפשרת להפגיש את המטופל עם סיטואציות מדומות מהחיים באמצעות משקפי D3 , עם מסכי טלוויזיה, תוכנת מחשב תלת מימדית ייחודית ואוזניות סטראופוניות כדי לחוות חוויה ויזואלית וקולית גם יחד. המטופל חווה באמצעות המשקפיים סימולציה של מציאות תלת- מימדית, המשלבת תמונות, קול ותנועה.
הסביבה הווירטואלית מבוקרת לחלוטין על ידי הרופא המטפל, העוקב אחר חוויות המטופל בעולם הוירטואלי באמצעות מחשב.
בדרך זו, יכול המטפל לתמרן ולהתאים סיטואציות בדיוק לצרכים המתגבשים במהלך הטיפול. בכך, מבטיחה השיטה חשיפה יעילה ואינטימית, בתנאי משרד, ונמצאת תחת שליטה מלאה וליווי צמוד של המטפל.
בארה'ב , מיושמת טכנולוגיה זו בטיפול בפוביות בהצלחה רבה והתוצאות הטיפוליות מראות כי כ-90% מהמטופלים בטכנולוגיה הוירטואלית, השאירו את הפחדים מאחוריהם ונהנים משיפור ניכר באיכות חייהם ובתפקודם.
'רבים מהסובלים מפוביה חברתית חיים בהכחשה או בהדחקה, מתביישים לספר עליה או חוששים שהדבר יזיק לקידומם, ועל כן אינם מטפלים בבעיה. בהעדר טיפול, עוצמת הפוביה עלולה להתגבר עד כדי פגיעה ממשית באיכות החיים,' מציין ד'ר ששון.
בהתייחס לטכנולוגית המציאות המדומה מוסיף ד'ר ששון כי: היתרון הגדול של שיטה זו בכך, שהמטופל אינו צריך להתאמץ ולדמות את התהליך באמצעות דמיון אלא הסיטואציה הופכת עבורו מוחשית ומציאותית לגמרי, באמצעות המציאות המדומה, המוקרנת בסרט תלת מימד הכולל תמונה, קול ותנועה. החשיפה הינה הדרגתית ובשליטה מלאה של המטופל - מן הקל אל הכבד. בכל שלב יכול המטופל לחזור אחורנית, עד שירגיש נוח עם החוויה המפחידה.

למידע על מכללות אקדמיות לחץ/י כאן...