חוקרים מהאוניברסיטה העברית במאמר על נשים מוכות

נשים מוכות בחברות קולקטיביסטיות בישראל, כדוגמת החברה החרדית, הערבית, העולים מאתיופיה ומחבר העמים, נמצאות במלכוד. מחד, החשש שינדו אותן מהמשפחה ומהקהילה מקשה עליהן לפנות לעזרת גורמים מחוץ לקהילה, מאידך, משפחותיהן יפעילו עליהן לחץ כבד לחזור לבעל האלים. כך מתארים פרופ' מוחמד חאג'-יחיא וד'ר אלישבע סדן, מביה'ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית של האוניברסיטה העברית, את הקונפליקט בו שרויות נשים מוכות בחברות אלה במאמר שיתפרסם בינואר בכתב העת Journal of Marital and Family Therapy.
החוקרים טוענים שכאשר עובדים סוציאליים אינם מתאימים את הטיפול בנשים מוכות למאפייני החברה שלהן הם עלולים להחריף את הבעיה במקום לפתור אותה. בניגוד לחברות אינדיבידואליסטיות, בהן הדגש הוא בעיקר על רווחתו של הפרט, בחברות קולקטיביסטיות הדגש הוא על רווחת הקולקטיב, מתוך הנחה שרווחת הקולקטיב תוביל בהכרח לרווחתו של הפרט.
לדברי פרופ' חאג'-יחיא, 'מעט מאוד נשים מוכות בחברה הערבית למשל מבקשות עזרה משירותי הרווחה וגם כאשר הן כבר פונות לעזרתם, משפחותיהן בדרך כלל לא מוכנות לשתף פעולה. הן ממעטות לפנות לעזרה חיצונית מפני שאלימות כלפי נשים נתפשת בחברה הערבית כעניין אישי ומשפחתי יותר מאשר בעיה חברתית וסוגיה חוקית'. למרות שהנשים הללו יודעות שבמקרי משבר משפחותיהן יתמכו בהן, הן גם יודעות שיאבדו את התמיכה אם יחשדו בהן שהאלימות היא תוצאה של אי עמידה במצופה מהן כנשים נשואות. אישה שתנסה לעמוד על זכויותיה בתוקף תתויג כמרדנית, כלא צייתנית וכמזלזלת בבעלה.
פרופ' חאג'-יחיא מוסיף כי חברות קולקטיביסטיות נוטות להיות חשדניות כלפי זרים המנסים להתערב בענייניהן. מסיבה זו, נשים מוכות ינסו להימנע מפנייה לעזרת שירותי הרווחה הרשמיים ומעדיפות לפנות קודם כל לגורמים בתוך הקהילה, כמו גברים מהמשפחה, מנהיגים ואנשי מפתח בסביבה הקרובה. ואולם, מכיוון שבעיני רוב הגורמים הללו אלימות במשפחה נובעת מבעיות בנישואים ולכן ניתנת לפיוס, הם נוהגים לייעץ לנשים הפונות אליהם להיות צייתניות, סובלניות ומרוסנות יותר.
צורת ההתמודדות של נשים מחברות קולקטיביסטיות עם אלימות היא מוקש בתהליך ההתמודדות של עובדים סוציאליים ומטפלים אחרים עם מקרים כאלה. 'רוב המודלים הטיפוליים שפותחו להתמודדות עם בעית האלימות נגד נשים אינם לוקחים בחשבון את המאפיינים הייחודיים של חברות בהן קיימת מחויבות עמוקה בין חברי הקהילה' אומרים פרופ' חאג'-יחיא וד'ר סדן. לכן, הם מציעים לעובדים סוציאליים ומטפלים לקחת בחשבון את ההקשר התרבותי והסוציו-פוליטי ממנו באות הנשים שבטיפולם. אם יונחו ע'י החוק בלבד ויפעילו לחץ על האישה להתלונן, הם עלולים לגרום לנידויה ולהרחיק ממנה את הגורמים בתוך הקהילה שיכולים לעזור לה, ובכך למעשה להקל על הבעל האלים להמשיך במעשיו. לכן, הם צריכים לקחת בחשבון את המחיר שעלולה האישה לשלם על גילוי הסוד, את רגשות האשמה העצמית שיתקפו אותה וכן את מעמד הנשים בחברה. בחברה החרדית למשל, אישה שתפנה למשטרה ללא אישור הרבנים עלולה להיות מנודה ולאבד את ההגנה הקהילתית לה היא זקוקה.

למידע על האוניברסיטה העברית לחץ/י כאן...

למידע על לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה לחץ/י כאן...