 |
|  | | זיכרון גורלי |
מאת: סיגל-חן [גפנר] איבס
מה המשותף בין 'מח' המחשב למח האנושי?
הזיכרון!
כשמדמים את פעולת מכונת טיורינג אחת לפעולתו של נוירון אחד, מוצאים צדדים משותפים באופן הפעולות; קלט, פלט, תגובה… בתחום הבינה המלאכותית משתמשים במחקרים רבים מתחום חקר המח כדי לנסות ולבנות מוחות 'פוזיטרונים' כפי שסופר המדע הבדיוני, אייזק אסימוב מגדיר אותם.
שלושת חוקי הרובוטיקה של א. אסימוב, הפכו לנכסי צאן-ברזל בתכנון מכונות-רובוטיות דמויות אדם, אולם התחזית של א. אסימוב עדיין ורודה מידי וקיימת במרחק שנות אור מהמציאות מחקרית.
ומה קורה איתנו, כיצד הזיכרון שלנו פועל ?
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הינה ענף בתחום הרחב של הפסיכולוגיה, העוסקת בתפיסת מידע, עיבודו, ותגובה הבאה בעקבות תהליכים אלו. ענף זה ברובו מחקרי. אולם, במקומות שונים קיימים יישומים של ענף זה, וגופים שונים עוסקים ביישום של התיאוריה והמחקר לפרקטיקה.
שירי כץ-גרשון היא פסיכולוגית קוגניטיבית שהעבירה סדנאות לטיפוח קשב, ריכוז וזיכרון.
ברוב סדנאות הזיכרון לימדו את המשתתפים להפעיל מנמו-טכניקות [ Mnemonicsבלעז, זוכרים את מנמוזינה?] טכניקות שנועדו להפעיל דמיון ואסוציאציות שיביאו לעבוד עמוק יותר של המידע אותו רוצים לזכור. כאמור לעי'ל, עדיין רחוק היום בו נוכל לשלוף את ה-C.P.U שלנו ולהחליף אותו בחדש. ש: מדוע הפעלת דמיון ואסוציאציות אמורים להשפיע על הזיכרון?
ת: מנגנון הזכרן האנושי בנוי על קשירת קשרים בין תמונות, או עובדות, הכתובות ב'שפת המח' שהיא שפה אלקטרו כימית. חיזוק הקשרים הקיימים ויצירת קשרים חדשים, לגבי מידע חדש, יביא ליצירת רשתות סמנטיות מהודקות יותר ועשירות יותר, בעלות סף אקטיווציה נמוך יותר. המושגים 'רשתות סמנטיות' ו'קשרים סמנטיים', מתחילים לצוץ כפטריות לאחר הגשם, גם בתחום המחשבים ו'גלישה אסוציאטיבית' היא מושג השגור בפיהם של זאטוטים שחלב אימם עדיין לא נמחה משפתם…
הסדנא ששירי העבירה, מתבססת על שיטה שפותחה באוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ' שולמית קרייטלר ובה מטפחים את התהליכים העומדים בבסיס הזיכרון. מודל החשיבה שהומצא על ידי פרופ' שולמית קרייטלר, טוען כי תהליך החשיבה קורה על ידי הפעלה במקביל של מימדי חשיבה שונים זה מזה באיכותם:
מימד הצורה, הצבע, הצליל, הרגש, הטעם, המקום, הזמן ועוד. כך שכל פיסת מידע שמערכת הזיכרון מעונינת לקדד, מעובדת על ידי חלק מהמימדים הללו.
נבדקים למדו לפתוח את 'מניפת' המימדים ולהפעיל גם מימדים שעד כה, לא השתמשו בהם כמעט...
להלן מספר 'טיפים', לסטודנטים הלומדים לקראת בחינות ולכל הלומדים באשר הם שם:
חובה עלינו לזכור טקסט גדוש עד למחר, עלינו לנסות לזכור את הטקסט במלואו. השיטה אותה מציעה שירי הינה תרגום הכתוב לצלילים...אתם מתבקשים להשמיע סימפוניה של טקסט [ולא קקפוניה צורמת] וזאת בתנאי כמובן שמימד הצליל עבר אצלכם טיפוח מסוים ולא הוזנח באיבו.
אבוי, שכחנו היכן הנחנו את מפתחות הכספת והנושים עומדים בפתח. אל ייאוש, נסו להיזכר בצבע של המקום בו הנחתם את המפתחות. אהה! המפתחות מונחים על המפית הירוקה בעלת הגדילים הסגולים...
שירי אומרת שהזיכרון הוא כמו שריר, ככל שמפעילים אותו יותר, הוא הולך ומתחזק. מעניין כי לימוד הפעלת מימדים רבים יותר, מביא לא רק לשיפור בזיכרון, אלא להעלאה כללית של תפקוד כל המערכת הקוגנטיבית [לפי תיאוריה זו, גם משחק בברידג' עשוי לשפר את תפקודי הזיכרון...].
בשעת בחינה, טוענים סטודנטים למשפטים, איננו נבחנים על החומר הנלמד, אנו נבחנים על הזיכרון של אותו חומר.
יוני בצלאל, סטודנט שנה ד' בחוג למשפט, באוניברסיטת תל אביב, משנן חומר רב לקראת כל בחינה.
ש: כיצד אתה זוכר את החומר שלמדת לקראת המבחן?
ת: אני מנסה למצוא את ההגיון העומד מאחורי הכתוב. ברוב המשפטים, הרעיון שעומד מאחורי הדברים אינו מסובך. ברגע שמבינים את הרעיון, קל לזכור את המשפט.
יתכן שהקורס היה נפלא, אומרת אירית אביב, סטודנטית להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, אולם בעת הבחינה עלינו לספר לבוחנים את כל אשר אנו זוכרים מהקורס ולא את רשמינו ממנו. למשל, עלינו לזכור תאריכים,שמות ומקומות ומי שלוקה בזכרונו, שלא יבוא ללמוד כאן!
אולם, כיצד זוכרים את החומר הנלמד בשעת הבחינה? האם ישנן טכניקות מיוחדות לזכירה?
כששרתתי בצבא, היה עלי ללמוד פרטים רבים. כדי לזכור ככל האפשר את החומר הנלמד פיתחתי שיטה:
הייתי קוראת את המאמר, אוספת מתוכו אותיות ראשיות מכל מילת מפתח ומרכיבה ראשי תיבות מצחיקים. את ראשי התיבות הייתי משננת היטב, היה קל מאד לזכור אותם כי הם היו מצחיקים למדי. בעת הבחינה הייתי 'מפרקת' את ראשי התיבות למילים. שיטה זו תמיד עבדה היטב.
אפשר לחבר משפטים שלמים בעזרת מילות המפתח ולחבר סיפור קצר ומצחיק שאותו יש לשנן ולזכור. את הסיפור קל מאד לזכור במיוחד אם משתמשים בהומור או בניה של משפטים אבסורדים. כמו למשל נסיון לזכור שמות . נרכיב משפט אבסורדי הנושא את שמם של מדענים והוגי דיעות:
'השור הלבן ישב במקרר הורוד'.
המילה 'השור' מורכבת מ:
ה- הרודוטוס
ש- שטיפל
ו- וייטהד
ר- ראסל
המילה 'הלבן' מורכבת מ:
ה- המילטון
ל – לייבניץ
ב- ברנולי
נ- ניוטון
וכן הלאה.
ככל שנגביר את האבסורד, כך נזכור את המשפט טוב יותר.
שירי כץ גרשון: ממחקרה של פרופ' שולמית קרייטלר על 'השקפת עולם' התומכת בזיכרון עולה שלאנשים הזוכרים היטב יש אמונות [Beliefs] שתומכות בזיכרון על עצמם, על העולם, על המצוי ועל הרצוי. אנשים המאמינים שהעבר מהווה בסיס ליציבות וחוכמה להווה יהיו בעלי זיכרון טוב יותר. מאלה המאמינים שלעבר יש פחות השפעה על ההווה. בנוסף, אנשים הנוטים להפיק לקחים מאירועים בחייהם, ייטו לפתח תהליכי חשיבה התומכים בזיכרון טוב יותר מאשר אלו שאינם נוטים להפיק לקחים.
כמובן שפוטנציאל הזיכרון נקבע במידה רבה על ידי הגנים שלנו. אולם, 'עבודה' על הזיכרון ובמיוחד על תהליכים המונחים בבסיסם של תהליכי הזכירה, מביאה למימוש של חלק גדול יותר של הפוטנציאל.
הדגש הרב על יחס אישי לזיכרון של כל משתתף ועל פסיכולוגיה של הזכירה, נובע ממחקרים רבים המראים כי מוטיבציה לזכור, מאד משפיעה על הזיכרון וכי מקורות המוטיבציה יורדים לרבדים עמוקים של הנפש.
טיפים נוספים לסטודנטים הלומדים לקראת בחינות יכולים להלקח מנסיוני האישי:
לקראת מבחני הבגרות ולימודי לתארים השונים באוניברסיטה, למדתי אך ורק בשעות שבהן יכולתי לזכור בצורה הטובה ביותר. דהיינו בשעות הערב המאוחרות. את שעות הבקר המוקדמות הייתי מבלה בשינה עמוקה וטובה. חברי קראו לי 'ערפד' כי שעות הקליטה הטובות ביותר שלי היו בלילה. גם בביה'ס התיכון הייתי מכינה את השיעורים בלילה ומאד הצטערתי שבבית הספר יש ללמוד בשעות היום. כשנודע לי שבסינגפור לומדים במשמרות גם בשעות הערב, חשתי קינאה עזה בלומדים שם משום שהיה לי ברור שבשעות אחר הצהריים אני קולטת היטב את החומר הנלמד .
לכל המבקשים ללמוד לבחינות – שעות ספורות של לימוד בשעות בהן המחזור הביולוגי שלכם מכוון על קליטה מירבית, הן בעלות ערך רב יותר מאשר לימודים במשך יום שלם. חפשו את השעות הנוחות ללמידה והתמקדו בהן.
שיטה נוספת לפיה למדתי לבחינות היא השיטה האסוציאטיבת. למשל, למדתי את השפה הרוסית, שפה קשה לכל הדיעות, מלבד לרוסים מבטן ומלידה. המורה, לימדה אותנו את המילה 'קפוסטה'- כרוב.
מיד חשבתי על ראש כרוב שחובש קפוסטה – סוג של כסוי ראש ענק וכך זכרתי את משמעות המילה.
בעיה אחרת בה נתקלתי היתה מספר כרטיסי האשראי שלי.
כיצד אזכור את כל המספרים המסובכים?
החלטתי להפוך כל סיפרה למילה ולהרכיב משפט המקושר לכל כרטיס.
למשל המשפט :
שלושה שמנים שבעים בבת אחת.
שלושה- 3
שמנים- 8
שבעים- 7
בבת אחת – 1
החלוקה לסוגי זיכרון לפי תכנים, הולכת ומקבלת תימוכין גם במחקרים שונים;
גארדנר בתיאוריה שפיתח על אינטליגנציות מרובות, מביא עדויות נוירו פסיכולוגיות לכך שהזיכרון האנושי מתחלק לתכנים; זיכרון מרחבי, צלילי, מילולי ועוד.
פודור [Modulanity of mind, 1983 ] טוען לקיומן של מערכות עיבוד אוטונומיות לסוגי תכנים שונים, אשר כל מערכת מעבדת את התוכן עד שלב הגמר ורק אחר כך מעבירה אותו למעבד המרכזי.
עדויות מחקריות לחשיבותה של המוטיבציה בזיכרון ולכך שהזיכרון מתחלק לא רק לזיכרון קצר וארוך טווח, אלא לתכנים שונים, לא מאפשרות עוד לטפח את הזיכרון מבלי להתייחס לשני האפיונים של ריבוי מימדים ומוטיבציה.
במקומות עבודה, יש המצליחים יותר או פחות. מיומנות בעבודה מורכבת ממספר גורמים, אחד הגורמים הוא הניסיון, המורכב מזיכרונות של הצלחות ושגיאות ולכן, במגוון גדול של מקצועות ה'זכרנים' הם הטובים ביותר. שימו לב לשם התפקיד 'מזכירה', תפקיד הזיכרון במקצוע זה, לפי שמו, הוא תפקיד מרכזי וכדי שמזכירה לא תהיה מזכי-רע, עליה להיות בעלת זיכרון מתפקד היטב.
בקבוצת הכדורסל בה אני משחקת ישנן משתתפות רבות. כדי לזכור את שמות המשתתפות, אחת השחקניות הציעה שנחרוז את שמן. לכן אורית הפכה לכפית, אתי לספגטי וסיגל לגלגל. שיטה זו עבדה בצורה נהדרת וחברות הקבוצה זוכרות את השמות ללא בעיות.
משמעותו של 'זיכרון טוב' אינה רק הגדלת קיבולת הזיכרון [כמו במחשב…] אלא רכישת יכולת שליטה על מה שאנו רוצים שיכנס לזיכרון לטווח ארוך ומה לא. כמוכן, לא רק היכולת לזכור עובדות, אלא גם לזכור טוב יותר 'מי אני' כשהבסיס עליו אנו ניצבים, מתרחב. אדם שזוכר כיצד פתר בעיות בעבר, אילו החלטות קיבל בעבר, סביר להניח שיוכל לקבל החלטות ביתר גמישות ולקחת בחשבון יותר גורמים, מאשר אדם שהחלטות ובחירות שעשה נמחקות מזיכרונו מיד לאחר ביצוען. לא רק ארנולד שוורצנגר זוכר, גם אנחנו זוכרים ובכלל, מי אמר שלפיל יש זיכרון טוב יותר? אנו נסיע את נמוזינה בלימוזינה!
|
|
|
|
|
|
 |
