כבר לא אוכלים יותר ביחד

המצב הכלכלי טוב, השכר לא הוגן

44% מחברי הקיבוץ חשים כי מצבו הכלכלי של קיבוצם טוב, 22% חושבים שהוא לא טוב ועוד 33% ענו שהמצב הכלכלי בינוני.
מדובר בעלייה מהסקר שנערך בשנת 2005, אז רק 38% אחוז חשו שהמצב הכלכלי טוב ואילו 28% ענו שהוא לא טוב. בסקר הראשון שנערך בשנת 1989 רק 16% חשו שהמצב הכלכלי טוב ואילו 49% חשו שהמצב הכלכלי לא טוב.
חברי הקיבוץ גם מעריכים יותר את מוסר העבודה של עמיתיהם

. 58% ענו כי מוסר העבודה גבוה, 34% ענו כי הוא בינוני ורק 8% ענו כי המוסר של החברים ירוד.
גם כאן נרשמות עליות קטנות לעומת הסקר בשנת 2005: אז השיבו 53% שהמוסר גבוה לעומת 10% שחשו שמוסר העבודה נמוך. בשנת 1989 רק 43% מהחברים העריכו את מוסר העבודה בקיבוץ כגבוה לעומת 17% שלא היו מרוצים ממוסר העבודה של החברים.
מספר החברים שעדיין עובדים בתוך הקיבוץ נמצא בירידה ואילו כמות החברים שמעדיפים לעבוד מחוץ לקיבוץ עולה. אם בשנת 2002, הפעם הראשונה ששאלה זו נשאלה בסקר 66% מהחברים עבדו בתוך הקיבוץ, בשנת 2007 רק 57% עדיין עובדים שם. 43% מהחברים שעובדים בקיבוץ חשים שהשכר שמשולם להם הוגן.
לדברי חוקרות הסקר, הסבר אפשרי לאחוז הלא גבוה שחש כך נובע מכך שחברים רבים, שהשקיעו את כל מרצם בעבודות השונות בקיבוץ מגלים כיום שעבודות אלה מוערכות על פי שווי השוק, שהוא שווי שוק נמוך בדרך כלל, ולא על פי ערכי הקיבוץ שנתנו עדיפות לעבודות אלה.
הקיבוץ ידאג לי?
למרות שהשיטה הקיבוצית אמורה לחרות על דגלה את דגל השוויון, 45%חושבים שרמת השוויון בין החברים לא טובה, לעומת 14% שחושבים שהמצב טוב. גם הפן של קבלת החלטות במשותף רחוק כנראה מהמודל האידיאלי: 36% מהחברים חשים שהם שותפים בקבלת ההחלטות בצורה טובה ו-40% ענו כי הדמוקרטיה הפנימית בקיבוץ הינה טובה. 31% חשים שהמצב החברתי בקיבוץ הוא טוב, כש-15% חשים שחל שיפור בשנים האחרונות במצב החברתי לעומת 26% שחשים שחלה הרעה. לא מפתיע, אם כך, ש 41% מגלים מידת אמון רבה בעמיתיהם, בעוד ש-42% מגלים מידת אמון בינונית ו-17% מגלים רמת אמון נמוכה.
רמות האמון בינוניות לא רק בין החברים אלא גם כלפי הקיבוץ עצמו.

רק 34% מהחברים מאמינים כי הקיבוץ ידאג להם בעת מצוקה לעומת 31% שלא ידאג. רק 45% מאמינים כי הקיבוץ ידאג להם בעת זקנה לעומת 26% שלא ידאג. 23% חשים כי חל שיפור בביטחונם האישי בקשר לעתידם לעומת 25% שחושבים כי חלה הרעה בביטחון זה.
אבל יש דברים טובים יותר בקיבוץ, כך מסתבר, בעיקר במה שנוגע לחינוך ובריאות. 80% מהחברים חשים כי קיבוצם מעניק להם יותר ממה שהמדינה נותנת בכל הקשור בתרופות וטיפולים רפואיים ו-83% חשים שקיבוצם מעניק להם יותר ממה שמקבלים יתר האזרחים מהמדינה בנושאי חינוך. אולי בגלל זה 67% ענו כי הם מרוצים מהחיים באופן כללי לעומת 11% שאינם מרוצים.
אצלנו בקיבוץ
חברי הקיבוץ בשנת 2007 אינם מתרשמים כנראה מהרעיונות הסוציאליים שעליהם הוקמו הקיבוצים. 56% ענו כי יישום הרעיון של 'כל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל על פי צרכיו' יזיק לקיבוץ בעוד שרק 25% חשבו שרעיון זה, אם ייושם, יכול להועיל. הם גם מעוניינים להעלות את רמת חייהם: 79% תומכים ברעיון של הגדלת הדירה בכספם הפרטי לעומת 14% שעדיין שוללים רעיון זה.
גם ארוחות השישי המפורסמות ידעו ימים טובים יותר. רק 57% עוד תומכים בארוחה המשותפת עם כניסת השבת לעומת 34% שהיו רוצים לבטל את המנהג. 9% עדיין לא החליטו היכן יעדיפו לאכול ועם מי.
ולמרות הכל ואחרי הכל, לעזוב את הקיבוץ רק מעטים חושבים: 70% חושבים על אפשרות כזו רק לעיתים רחוקות, 21% חושבים לעזוב רק לפעמים ורק 9% חושבים על כך לעיתים קרובות.
למידע  על אוניברסיטת חיפה לחץ/י כאן...

למידע על מימון ומלגות לסטודנט לחץ/י כאן...