הנוסחה להצלחה

תלמידים ותלמידות הלומדים בכיתות שיש בהן יותר מ-55% בנות מצליחים בלימודים יותר מתלמידים ותלמידות הלומדים בכיתות שמורכבות בעיקר מבנים, בשל ההשפעה החיובית שיש לבנות על האקלים הכיתתי. כך עולה ממחקר שערכו פרופסור ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור אנלייה שלוסר מאוניברסיטת פרינסטון. במחקרם, ניסו פרופסור לביא ופרופסור שלוסר להעריך את ההשפעה של ההרכב המגדרי בכיתה על ההצלחה בלימודים של תלמידי בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים.
המחקר נערך בקרב כחצי מיליון תלמידים שהתחנכו במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית בישראל במהלך שנות ה-90. הוא מבוסס על מעקב שערכו פרופסור לביא ושלוסר אחר הישגי תלמידים משכבות גיל שונות באותו בית-הספר. שיטת מחקר זו מבטיחה ברמת ודאות גבוהה כי ההבדל בהרכב המגדרי של מחזורים שכבתיים שנבדקו היה מקרי, ולא מכוון מראש.
מהמחקר עולה, למשל, שכיתה תיכונית שיש בה רוב של בנות היא כיתה בעלת הישגים לימודיים גבוהים יותר, הבאים לידי ביטוי הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות הלומדים בה: שיעור הזכאים לתעודת בגרות, מספר יחידות הלימוד והציונים במבחני הבגרות כל אלה גבוהים משמעותית מכיתות עם מיעוט בנות. לדוגמא: בכיתה תיכונית עם 60% בנות יש בממוצע 3.5% יותר זכאים לתעודת בגרות מאשר בכיתה עם 30% בנות; בכיתה עם 60% בנות יש בממוצע חצי יחידת לימוד יותר מכיתה עם 30% בנות; והציון הממוצע של התלמידים בכיתה עם 60% בנות גבוה בשתי נקודות מהציון של תלמידים בכיתה עם 30% בנות.
כמו כן, מצאו החוקרים שתלמידים הלומדים בכיתה עם רוב של בנות נוטים יותר ללמוד מתמטיקה ומדעים ברמה מוגברת. למשל, בכיתות עם 60% בנות, שיעור הבנות הלומדות חמש יחידות מתמטיקה גבוה בכמעט 2% משיעור הלומדות חמש יחידות בכיתות עם 30% בנות. באותו אופן, שיעור הבנים הלומדים חמש יחידות מתמטיקה בכיתות עם 60% בנות גבוה ב-2.5 משיעורם בכיתה עם 30% בנות. נמצא גם כי בבתי הספר היסודיים רוב של בנות בכיתה משפר את ההישגים הלימודיים של בנים ובנות כאחד: שיפור נרשם במקצועות כמו מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, אך לא בלשון ובאנגלית. בחטיבות הביניים, לעומת זאת, השיפור העיקרי בכיתות עם יותר בנות הוא ברמה הלימודית של הבנות עצמן במקצועות כמו מתמטיקה, לשון ואנגלית.
הסיבה לשיפור ברמה הלימודית נעוצה, לדעת החוקרים, בהשפעה החיובית שיש לבנות על האקלים החברתי והלימודי בכיתה. בין היתר הם מצביעים על כך שמספר גבוה של בנות מפחית את מקרי האלימות המתרחשים בכיתה ואת ההפרעה למורה במהלך השיעור; הוא משפר את היחסים בין המורה לתלמידים ובין התלמידים עצמם; הוא מגביר את שביעות הרצון הכללית של התלמידים מבית הספר, ומפחית את שחיקתו של המורה מהעבודה.
ואולם, נראה שהשיפור ההתנהגותי בכיתה אינו נובע משינוי בהתנהגות של הבנים או של הבנות בכיתה המעורבת, אלא פשוט מעצם העובדה שחלקן של הבנות, שנוטות פחות להפריע בשיעורים ולנהוג באלימות כלפי תלמידים אחרים, גדול יותר מחלקם של הבנים. עם זאת, החוקרים מצביעים על כך שהשיפור בהישגים הלימודיים בכיתות בעלות רוב של בנות הוא פחות או יותר באותו היקף הן אצל בנים והן אצל בנות. כלומר, עצם העובדה שבנות הן החלק הארי של הכיתה תורם לאקלים הלימודי והחברתי, מה שמשפר את ההישגים הלימודיים של בני שני המינים.
במחקרם, השתמשו פרופסור לביא ופרופסור שלוסר במגוון מדדים לבחינת הרמה הלימודית והאקלים בכיתות. כדי לבחון את הרמה הלימודית, השוו השניים תוצאות של בחינות בגרות, מספר יחידות לימוד ושיעורי זכאות לבגרות בכיתות בעלות הרכב מגדרי שונה. כדי לבחון את האקלים החברתי והלימודי, השוו החוקרים שאלונים שחולקו לתלמידים, ובהם התבקשו להביע את דעתם על ההתנהגות שלהם ושל חבריהם לספסל הלימודים.
לאור ממצאי המחקר, טוענים החוקרים שהקצאת המשאבים הן בין בתי-הספר והן בתוך בית-הספר, צריכה לקחת בחשבון את שיעור הבנים בשכבה. זאת, כדי לפצות על ההשפעה השלילית של ריבוי בנים בכיתה על האקלים הבית-ספרי ועל יעילות ההוראה והלמידה. בכיתה עם ריבוי בנים ניתן, למשל, להתאים את שיטת ההוראה ואת אופיו של המורה להרכב המגדרי, או להקטין את הכיתות כדי למזער את ההשפעה השלילית של בנים על האקלים הכיתתי. כמו כן אומרים החוקרים כי הממצאים שופכים אור חדש על תכנון של ההרכב המגדרי בכיתות: פתיחת כיתות לבנות בלבד תמשוך מספר גדול של בנות מתוך הכיתות המעורבות, מה שישפיע לרעה על ההישגים הלימודיים של הבנים. יש לשקול, אם כן, את החיזוק שמקבלות בנות בכיתות חד-מיניות, אל מול הפגיעה בבנים בכיתות המעורבות.
למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים לחץ/י כאן...

למידע נוסף על לימודי חינוך והוראה לחץ/י כאן...

לפרטים על לימודי בגרות ופסיכומטרי לחץ/י כאן...