ברגשות מעורבים

עוצמת הרגשות החיובים והשליליים שמביעים בני נוער להורים עם מוגבלות גבוהה מזו של בני נוער להורים ללא מוגבלות-כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. מוגבלות של ההורים היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על בני המשפחה ותפקוד המשפחה, אולם עד כה המחקרים כמעט ולא בדקו את ההשפעה של מוגבלות ההורה על הילדים, אמרו החוקרים.
במחקר, אותו ערכו ד'ר רבקה יהב מבית הספר לעבודה סוציאלית ראש המכון הקליני הבינתחומי באוניברסיטת חיפה יחד עם ד'ר אילנה דובדבני וד'ר ויקטור מויין מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה, נבדקו עוצמת הרגשות של בני נוער בגילאים 14-15 כלפי הוריהם הסובלים מבעיות לב, ניוון שרירי או עיוורון אל מול עוצמת הרגשות של בני נוער באותם הגילאים להורים ללא מוגבלות. בסך הכול נבדקו 182 ילדים להורים עם מוגבלות לעומת 285 ילדים בקבוצת הביקורת.
עוצמת הרגשות החיובים במדד של 1-5 שהפגינו בני נוער להורים עם מוגבלות עמד על 2.3 ועוצמת הרגשות השליליים עמד על 1.63. עוצמת הרגשות החיובים בקבוצת הביקורת עמד על 1.75 ועוצמת הרגשות השליליים עמד על 1.5. עוד נמצא כי בקרב 43% מבני הנוער להורים עם מוגבלות עוצמת הרגשות החיובים כלפי ההורים הייתה גבוהה מעוצמת הרגשות השליליים, בעוד שמצב זה נמצא בקרב 24% בלבד בקבוצת הביקורת. לדברי החוקרים, המוגבלות של ההורים הסבירה היטב את ההבדל בעוצמת הרגשות החיובים, אולם לא את ההבדלים ברגשות השליליים. עוד הם הוסיפו כי ממצאים אלה מחזקים את התפיסה שילדים להורים עם מוגבלות נוטים להיות מעורבים יותר בחיי הוריהם ולהפגין יותר אכפתיות ופחות אדישות כלפי ההורים.
לסיום, בדקו החוקרים את הקשר בין מדד חרדה - שנמדד על פי תחושות שלא קשורות במישרין למוגבלות של ההורים לבין הרגשות כלפי ההורים. נמצא כי ככול שהחרדה גבוהה יותר, כך עולות התחושות האמביוולנטיות כלפי ההורים וככל שהחרדה נמוכה יותר, תחושות שליליות או של אדישות יורדות.
אין ספק שמוגבלות של הורים משפיעה על ילדים ובני נוער, אבל אם עד היום נראה כי מדובר בעיקר בהשפעות שליליות, ממצאי המחקר הנוכחי מראים שיש גם לא מעט השפעות חיוביות, אותן חייבים להדגיש בטיפול נכון, סיכמו החוקרים.
לפרטים נוספים על אוניברסיטת חיפה לחץ/י כאן...

למידע על לימודי מדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה לחץ/י כאן...

למידע על לימודי סוציולוגיה לחץ/י כאן...