על תבונה ורגישות

פרופ' אליצור ותלמידי המחקר ביקשו לבדוק מה גורם למתבגרים לסבול ממצוקה נפשית, ובמיוחד מדוע בנות-נוער הסובלות מבעיות התנהגות [conduct problems] נוטות לסבול גם ממצוקה רגשית גדולה יותר [emotional distress]. כדי לענות על שאלות אלו, ערכו החוקרים מחקר בקרב 305 בני-נוער בני 18-14 הלומדים בבית-הספר התיכון המקיף 'הדסה נעורים'. 40% מבין בני-הנוער שהשתתפו במשאל הם עולים חדשים, מרביתם מברית-המועצות לשעבר.
במחקר נמצא כי נערות ככלל סובלות ממצוקה נפשית יותר מנערים. ממצא זה עומד בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים קודמים. יתר על כן, מהמחקר עולה כי בנות הסובלות מבעיות התנהגות יטו לסבול גם ממצוקה נפשית פי 2 מבנים בעלי אותן הבעיות. המחקר לא הצביע על קשר בין מוצאם של בני הנוער ובין המצוקה הנפשית שאפיינה אותם. לדברי החוקרים, הסיבה לפער שבין הנערות לנערים קשורה לרגישות שנערות מגלות ללחצים ביחסים המשפחתיים, ולכך שמשפחות נוטות להחמיר באופן מיוחד עם בנות הסובלות מבעיות התנהגות, ולהעניק יחס סלחני יותר כלפי בנים.
פרופ' אליצור מסביר את תוצאות המחקר בכך, שבנות הסובלות מבעיות התנהגות נדחות לא פעם על ידי משפחתן בשל כך. לדבריו בנות, הרגישות מבנים באופן כללי, מגיבות באופן קשה יותר לדחייה שהן חוות מבני המשפחה, שלא פעם מונהגת על ידי אב המשפחה. לעתים, מדובר בתגובות אלימות ופוגעניות במיוחד. עוד מוסיף פרופ' אליצור כי, כמובן שיש גם קשר לדפוסים חברתיים. בעיות התנהגות נתפסות כלגיטימיות כאשר הן מופיעות אצל בנים ופחות כאשר הן מופיעות אצל בנות.
לסיכום, אומר פרופ' אליצור כי ממצאי המחקר הם בעלי חשיבות רבה עבור הגורמים המטפלים בנוער במצוקה. לטענתו, ממצאי המחקר חייבים לעודד את הגורמים הטיפוליים להעניק תשומת לב מיוחדת לבנות הסובלות מבעיות התנהגות, שכן הן מצויות בסיכון מוגבר לפתח מצוקה נפשית.
למידע על האוניברסיטה העברית לחץ/י כאן...