ספורט אתגרי

במחקר נבחנו 203 תלמידים בכיתות ז' עד י'ב בארבעה בתי ספר גדולים בצפון ובמרכז הארץ, שלהם קבוצות ספורט בליגות העל השונות לבתי ספר תיכונים. חלק מהספורטאים ייצגו את נבחרת בית הספ, בכדורסל, כדורעף או אתלטיקה, אחרים היו פעילים במסגרת אגודות הספורט, כדורסל, כדורגל ואתלטיקה והיתר, כחלק מקבוצת הביקורת, היו תלמידים מוסיקאים. עוד השתתפו במחקר 70 הורים, 6 מאמנים, 4 מנהלי נבחרות, 10 יועצות חינוכיות ו-5 מנהלי בית ספר.
כאמור, הספורטאיות שהשקיעו יותר שעות שבועיות בעיסוק שלהן בהשוואה ליתר הקבוצות היו כדורסלניות מנבחרות בתי הספר, שהשקיעו 17.7 שעות שבועיות בכדורסל. כדורסלנים המייצגים את בתי הספר השקיעו 14.5 שעות שבועיות ואתלטים שאינם מייצגים את בית הספר היו במקום השלישי, כשהקדישו 12.9 שעות שבועיות. במקום הרביעי היו כדורסלני האגודות 11 שעות שבועיות, במקום החמישי כדורגלנים של האגודות 10.4 שעות, במקום השישי אתלטיות של אגודות הספורט 10.1 שעות, במקום השביעי שחקניות ליגת בתי הספר בכדורעף 9.6 שעות, במקום השמיני הכדורעפנים מבתי הספר 9 שעות, ובמקום התשיעי שחקני הכדוריד מהאגודות 8.1 שעות. מוסיקאים, לשם השוואה, היו ממוקמים במקום השמיני 9.3 שעות שבועיות ומוסיקאיות במקום ה-11 4.8שעות שבועיות.
עוד עולה מהמחקר כי הכדורגלנים משקיעים פחות שעות, אבל מתחילים בגיל מוקדם יותר מהאחרים. כבר בגיל 7.4 הם מתחילים להתאמן במסגרת מסודרת. כדורסלני בתי הספר מתחילים בגיל ממוצע של 8 והכדורסלנים שלא מייצגים את בית הספר מתחילים בגיל 8.3. אחריהם נמצאים שחקני כדוריד גיל 8.6, כדורסלניות בתי הספר 10.7, שחקניות הכדורעף שמייצגות את בתי הספר 11.8, ועמיתיהם הבנים 11.9, האתלטיות 13 והאתלטים 13.4 מתחילים להתאמן באופן מקצועי בגיל המאוחר ביותר. גם בהשוואה זו המוסיקאים מפגרים אחרי הספורטאים. המוסיקאים מתחילים להתאמן באופן מקצועי בגיל ממוצע של 10.5 שהיה ממקם אותם במקום ה-5 והמוסיקאיות מתחילות בגיל 10.8 שהיה ממקם אותם במקום ה-7.
הספורטאי הישראלי הצעיר גם לא ממש מתרשם, או לפחות מצהיר כך, מהחשיפה לתקשורת. 50% מספורטאי האגודות אמרו שחשיפתם לתקשורת כלל לא משפיעה על ביצועיהם המקצועיים, 35.5% אמרו שיש לחשיפה השפעה מועטה על ביצועיהם ורק 14.5 הודו שיש לחשיפה השפעה רבה. ספורטאים המייצגים את בתי הספר, עמידים, כך נראה, קצת פחות: 24.6% טענו שהם לא מושפעים כלל מהחשיפה, 44.3% אמרו שהם מושפעים בצורה מועטה ו-31.1% הודו שהחשיפה משפיעה עליהם בצורה ניכרת.
ומה מעכב את ההצלחה של הספורטאים? קשיים פסיכולוגיים צוינו כמחסום העיקרי של מרבית ספורטאי בתי הספר 32.4% ואחר כך קשיים פיזיולוגיים 26.5% ומחסור במיומנות ניהול זמן 19%. ספורטאי האגודות מתקשים בעיקר בגלל הקושי הפיזי 33.3%, קושי פסיכולוגי 22.7% והפחד מלקחת סיכונים 19.7%.
ולבסוף, ההורים של הספורטאים הישראלים הצעירים מעורבים מאוד. מעל 95% מההורים מתעניינים מאוד איך היה המשחק או התחרות, מעל 92% אחוז מההורים מתעניינים איך עוברים האימונים ויותר מ-97% מההורים הם אלה שקונים את ציוד הספורט של הספורטאים הצעירים.

למידע על אוניברסיטת חיפה לחץ/י כאן...