בין ביצוע למעשה

לדברי ראש בית-הספר למדיניות ציבורית, פרופ' ערן פייטלסון, בדו'ח וינוגרד נקבע פעם אחר פעם שהכשלים נבעו מניהול לקוי בדרג המדיני, בדרג הצבאי, ובממשק ביניהם. הכנס נועד לברר כיצד בדיוק צריך לעבוד ממשק בין שני דרגים אלו.
פרופסור יחזקאל דרור, שירצה בכנס תוך הבעת דעותיו האישיות, אומר כי, לאורך השנים הייתה לדרגים ביטחוניים, ובמיוחד צבאיים בכירים, השפעת-יתר בהחלטות מדיניות וביטחוניות. ואולם, במלחמת לבנון השנייה הגיע המצב הזה לקיצוניות. אמנם עליונות הדרג המדיני לדבריו, נשמרה בקפדנות, ובמספר סוגיות חשובות אף נדחו המלצות צה'ל, אך בסך-הכול הצבא קבע למעשה את מהלך המערכה.
לדברי פרופ' דרור, אסור שמצב זה יימשך, לטענתו, אמנם התחילו כמה תהליכי שיפור, אך אין בהם די. ולכן דרושה כמעט-מהפכה בכל הנוגע לתהליכי החלטה מדיניים-ביטחוניים.
עוד ממליץ פרופ' דרור לנקוט בכמה צעדים כדי לתקן את המצב המעוות, לדבריו, הסכמה חוקתית על כך שהכרחי שראש-הממשלה או שר הביטחון יהיו בעלי ידע וניסיון מדיני-ביטחוני מעמיקים, בנייה מחדש של המועצה לביטחון לאומי כדי להבטיח לה את המעמד והמשאבים הדרושים, צמצום תפקיד ראש אמ'ן כמעריך לאומי להערכת סכנת מלחמה בלבד, והקמת יחידת הערכה לאומית בצמוד למועצה לביטחון לאומי, הקטנת מעמדם וצמצום תפקידיהם של המזכירים הצבאיים ליד ראש הממשלה, המשך שילוב משרד החוץ בהחלטות מדיניות-ביטחוניות יחד עם חיזוק רב ביכולותיו בנידון, ולבסוף, שינוי רדיקאלי בהכשרה מקצועית ומסלולי קידום של אנשי מקצוע בהערכה ותכנון מדינית-ביטחוני, בממשל ובמוסדות ההשכלה הגבוהה.
לדברי פרופ' דרור, חובה על חברי ועדת וינוגרד, כאזרחים וכאנשי מקצוע, לפעול אישית ככל יכולתם לתיקון הכשלים החמורים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה, שאינם אלא סימן מובהק לכשלים חמורים בכלל קביעת המדיניות המדינית-ביטחונית בישראל. מאמץ כזה דרוש במיוחד לאור החשש שלא מעטים מעוניינים להשכיח את הדו'ח. פרופ' דרור מעיד על עצמו כי בכל אופן הוא מתכונן לעשות כן כל עוד כוחו יעמוד לו שכן מדובר בדיני נפשות, ועתידה ארוך-הטווח של מדינת ישראל.
למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים לחץ/י כאן...