|  | | מה מרגיש יהודי באיראן? |
לרגל צאת ספרו של ד'ר צדיק, 'Between Foreigners and Shi'is: Nineteenth-Century Iran and its Jewish Minorityנערך באוניברסיטה העברית במהלך החודש, ערב עיון בנושא יהודים בצל האסלאם - המקרה השיעי-האיראני. בכנס השתתפו מרצים מתחומים שונים, כמו לימודים איראניים, שפה וספרות ערבית והיסטוריה של עם ישראל, שניסו לשפוך אור על הסוגיות השונות של חיי הקהילה היהודית באיראן בצילו של האסלאם השיעי.
יהודי איראן מהווים את הקהילה היהודית הגדולה ביותר שחיה כיום במדינה אסלאמית. הם אמנם זניחים מבחינה מספרית, ההערכות נעות בין 17 ל-30 אלף יהודים מתוך כ-70-80 מיליון איראנים, אבל לדברי ד'ר דניאל צדיק מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון, המשטר האיראני רואה חשיבות מסוימת במיעוט היהודי. נוכחות היהודים מאפשרת לאיראן להציג את עצמה כסובלנית למיעוטים ובכך לזכות בדימוי חיובי בעיניי מתבוננים זרים, וכמובן, סובלנות כלפי הקהילה היהודית מבית משמשת לכסות על הביקורת האיראנית המובעת נגד היהודים השוכנים בציון. לדברי ד'ר צדיק, כדי למנוע מגורמים בינלאומיים לסבור שמדיניותה האנטי-ישראלית של איראן נובעת מאנטישמיות, משתדלים האיראנים בדרך כלל להדגיש את הכבוד שהם רוכשים ליהודי המדינה ככלל.
עוד אומר ד'ר צדיק כי, המשטר האיראני מנצל לפעמים את קיומה של ישראל לקידום האינטרסים שלו. ישראל מגלמת אויב שעצם קיומו מלכד את השורות באיראן. לפעמים אף נעשה שימוש בהתקפה נגד ישראל כדי לקרוא ליישום מדיניות כזו או אחרת, אשר בפועל אין לה קשר לישראל. בחזית החיצונית, ישראל ויהודיה משמשים לעיתים מצע נוח להשתלחות עקיפה של איראן במעצמות מערב מסוימות, ובמיוחד בארה'ב, התומכות בישראל והמייצגות אנטי-תזה אידיאולוגית-תרבותית-כלכלית לאיראן. יתירה מזאת, ביקורת של איראן נגד ישראל יכולה להעניק לאיראן יוקרה והשפעה בעולם האסלאם כמדינה שליבה, פיה, ומעשיה שווים בחזית הפרו-פלסטינית והאנטי-ישראלית. ולבסוף, ביקורת נגד ישראל ויהודיה כמו גם הכחשת השואה משמשים בידי איראן גם כאמצעי לאיחוד קבוצות אנטי-יהודיות ואנטי-מערביות מאחורי איראן, קבוצות שיעמדו לצידה של איראן במאבקה לפיתוח תוכנית הגרעין.
ד'ר צדיק מסביר כי בניגוד לתמונת המצב המתוארת לעתים כמונוליטית, תמונת המצב של היהודים באיראן היא מגוונת, מחד, השלטון האיראני בעשור האחרון ידע להחמיר עם היהודים, כמו בהאשמת 13 מהם בריגול למען ישראל ב-1999, או בכך שלעתים הטלוויזיה הממלכתית מבלבלת בין הציונות ליהדות. מנגד, ראשי הקהילה היהודית אינם חוששים לבקר את הכחשת השואה של הנשיא אחמדינג’אד, והשלטונות מעלימים עין מביקורי יהודים איראנים מישראל באיראן ומביקורי יהודים איראנים בישראל. לסיכום אומר ד'ר צדיק כי, ניתן לומר, כי לפחות חלק מיהודי איראן רואים בה מקום נוח כלכלית וחברתית להמשך חייהם.
למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים לחץ/י כאן...
|
