לא רוצים טובות

מהממצאים עולה כי מקרב התומכים בהגדלת הסל, 67% היו רוצים שסל התרופות יגדל על חשבון תקציב חברי הכנסת והכנסת. 16% היו רוצים שהתקציב להגדלת הסל יגיע מתקציב חגיגות ה-60 ו-2% היו רוצים שהגידול יבוא באמצעות הגדלת מס הבריאות. 2% נוספים חושבים שהגידול צריך לבוא על חשבון תקציב הביטחון ואחוז בלבד חושב שצריך לקצץ את תקציב החינוך.
נתון מעניין שעולה מהממצאים הוא, שדווקא הציבור שרמת הכנסתו מתחת לממוצע תומך בהגדלת סל התרופות פחות מבעלי הכנסה ממוצעת או מעל הממוצעת, 87% מקרב בעלי הכנסה מתחת לממוצע תומכים בכך לעומת 90% מקרב בעלי ההכנסה שהיא מעל הממוצעת ו-95% מקרב בעלי ההכנסה הממוצעת תמכו בכך.
עוד עולה מהסקר ש 84% מהציבור הבוגר בישראל מאמין כי על הממשלה לנקוט במדיניות של צמצום פערים והגברת השוויון בחברה הישראלית. גם במקרה זה בעלי ההכנסה מתחת לממוצע אינם התומכים העיקריים, 86%מבעלי הכנסה מעל הממוצע תומכים בכך לעומת 83% מקרב בעלי ההכנסה מתחת לממוצע ו-81% מקרב בעלי ההכנסה הממוצעת.
מבין התומכים, 26% מאמינים כי רק הסכמה תלת מגזרית בין הממשלה, המעסיקים וארגוני ההתנדבות יכולה להביא למדיניות שתצמצם את הפערים. 21% מאמינים כי רק בחירות חדשות ישנו את מדיניות הממשלה ו-12% מאמינים כי רק משבר כלכלי יביא לשינוי סדרי עדיפויות. 8% מאמינים כי מחאות, שביתות והפגנות סוערות הן הדרך. נתון מעניין שעולה הוא שלא פחות מ-18% מקרב אלה שחושבים שצריך לצמצם את הפערים לא יודעים כיצד לעשות זאת.
ד'ר עירית קינן, יועצת נשיא אוניברסיטת חיפה לאחריות חברתית ויו'ר הכנס מציינת בעקבות הסקר כי, כנס חיפה לאחריות חברתית מוביל את התפיסה כי שינוי אמיתי אפשרי רק בשיתוף פעולה בין המגזרים. העובדה כי רוב הציבור שתומך בצמצום הפערים תומך ברעיון זה מראה כי הבנה זו מחלחלת עמוק.
למידע על אוניברסיטת חיפה לחץ/י כאן...