הדמיה רפואית

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ל-75% לערך מכלל אוכלוסיית העולם אין גישה לאולטרה-סאונד, לצילום רנטגן, להדמיית תהודה מגנטית [MRI] ולטכנולוגיות דימות אחרות המשמשות למגוון רב של בדיקות רפואיות מאבחון גידולים, דרך זיהוי תסמינים של מחלת השחפת ועד למעקב אחר העובר בזמן ההיריון.
דימות רפואי נחשב לאחד ההישגים החשובים ברפואה המודרנית וכ-20% מכלל האבחונים והטיפולים נעשים באמצעותו. עם זאת הטכנולוגיה אינה זמינה למיליונים רבים בעולם עקב עלויות תחזוקה גבוהות.
פרופ' בוריס רובינסקי מהאוניברסיטה העברית הוכיח את היתכנות השיטה המאפשרת להחליף מערכת קיימת, המבוססת על דימות רפואי שנעשה במכשיר אחד במערכת דימות חדשה. במערכת החדשה שני רכיבים עצמאיים המחוברים זה לזה באמצעות טכנולוגיה סלולרית, שאפשר ליישמה בדימות רפואי לסוגיו השונים.
פרופ' בוריס רובינסקי הוא ראש ''המרכז להנדסה ביו רפואית בשירות האנושות והחברה'' של בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע'ש רחל וסלים בנין באוניברסיטה העברית ופרופסור להנדסה ביו-רפואית והנדסת מכונות באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. בצוות המחקר השתתפו גם יאיר גרנות ואנתוני איבורה, תלמידי מחקר לביו-פיסיקה של אוניברסיטת ברקלי.
'יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית' ואוניברסיטה ברקלי רשמו פטנט על ההמצאה ויפעלו למסחר את הטכנולוגיה.
פרופ' רובינסקי אומר כי, המערכת שפותחה תהפוך את טכנולוגיית הדימות לזולה ולנגישה למיליוני בני אדם. לדבריו, מכשירי הדימות יקרים ודורשים תחזוקה שוטפת כמו גם צוות תפעול מיומן. רק מרכזים רפואיים עם תקצוב ועם משאבי אנוש הולמים יכולים להרשות לעצמם החזקה של מכשירים אלו. מערכות הדימות הקונבנציונליות שמשתמשים בהן היום כוללות את כל הרכיבים,חומרה לקליטת הנתונים, תוכנה לניתוח הנתונים ומערכת להצגת הדימות. גם אם מכשירים כאלו קיימים בארצות מתפתחות הם אינם בשימוש תדיר מסיבות טכניות או בשל חוסר מיומנות תפעול.
השיטה החדשה כוללת מכשיר עצמאי [Data Acquisition Device - DAD] הקולט את הנתונים הגולמיים במקום מרוחק שבו נמצא החולה. מדובר במכשיר פשוט, בלא צג, המתחבר בטכנולוגיה סלולרית למכשור מתקדם שיכול להימצא בכל מקום בעולם. לאחר שהמידע פוענח ועובד, הוא נשלח חזרה לחולה בצורת הדמיה ממוחשבת, המוצגת על צג הטלפון הסלולרי.
פרופ' רובינסקי מסביר כי, ה-DAD יכול להיות מורכב מחלקים פשוטים שכל אדם בעל ידע טכני בסיסי יֵדע לתפעל. כך יורדות העלויות ונחסך הצורך בהכשרת צוות לתפעול המכשור. לדבריו, העובדה שהתמונה מעובדת במרכז רפואי מתקדם ואין צורך במכשיר הדימות בשטח תאפשר את הפצת השיטה לאזורים מרוחקים בעולם, שחסר בהם ציוד רפואי מתקדם אך ישנה תקשורת סלולרית.
להדגמת השיטה בחרו החוקרים בשיטת ההדמיה של טומוגרפיה חשמלית [Electrical Impedance Tomography]. השיטה מבוססת על העיקרון שלפיו רקמות נגועות מעבירות אותות חשמליים שונים מאלו שמעבירות רקמות בריאות. ההבדל בהתנגדות הזרמים החשמליים מתורגם לתמונה, שאותה אפשר להעביר בטכנולוגיה סלולרית.
לצורך הניסוי, השתמש צוות המחקר בחלקים פשוטים וזמינים ובנה מכשיר DAD. במכשיר היו 32 אלקטרודות עשויות פלדת אל-חלד, מחציתן ליצירת זרם חשמלי ומחציתן למדידת המתח החשמלי. האלקטרודות חוברו אל מְכל ג'ל שדימה גידול ברקמת חזה. 225 מדידות הוזנו לטלפון סלולרי שחובר למכשיר בעזרת כבל USB. לאחר מכן נשלח המידע למחשב מרכזי שהכיל תוכנה לעיבוד הנתונים. הנתונים הגולמיים עובדו להדמיה ממוחשבת וזו נשלחה חזרה באמצעות הטלפון הסלולרי. החוקרים וידאו שהתמונה שהתקבלה ברורה וניתנת לצפייה ולמעשה הוכיחו את כשירות המערכת לשימוש.
המחקר התאפשר הודות לתמיכה של המרכז הלאומי למשאבי מחקר במכון הלאומי לבריאות של ארה'ב, האיגוד הישראלי למדע ובית חולים פלורידה באורלנדו. החוקרים ממשיכים בפיתוח ההמצאה על מנת שתיושם על טכנולוגיות דימות נוספות.
למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים לחץ/י כאן...