הכנס השנתי ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית

בין הפאנלים בכנס. יפן המודרנית, הודו ודרום אסיה, סוגיות ביטחוניות ואסטרטגיות, האינטלקטואלים, השלטון והחברה באסיה, אספקטים של הבודהיזם בהודו, סין, טיבט והמערב, אמנות ביפן, כלכלה ותרבות בקוריאה, חכמה במסורת הסינית, מסורות מדעיות משתנות במזרח אסיה, זמן, מרחב ומוות בפילוסופיה של סין והודו, בעקבות תרגומי התנ'ך לסינית, ויהודי בוכרה ותרבותם, סין העכשווית, דת, ביטחון וחברה.
חלק מרכזי בכנס יוקדש לפאנלים שיעסקו בסוגיות ביטחוניות, שהוא אחד המרכיבים המשמעותיים ביחסי ישראל-אסיה. אחד מאלה יהיה פאנל בנושא יחסי ישראל-אסיה בהשתתפות חוקרים מהאקדמיה ובכירי משרד החוץ ובהם יו'ר הפאנל סמנכ'ל משרד החוץ, רות כהנוב. פאנל זה, שנועד לקידום רעיונות חדשים ביחסי ישראל-אסיה, מתקיים על רקע משקלה ההולך וגובר של אסיה במדיניות החוץ הישראלית.
פאנל נוסף בנושא הביטחוני הוא אסיה ואיראן, דרך המשי החדשה או עורף אסטרטגי, שיציג מחקרים חדשים בנושא מדיניות החוץ של איראן באסיה וינסה לברר עד כמה מדיניות זו מושפעת מאידיאולוגיה. הפאנל יתמקד ביחסי איראן עם סין, הודו ורוסיה, ובניסיונותיה לנצל את מיקומה הגיאוגרפי ומשאביה כדי להקים 'דרך משי' חדשה של המאה ה-21ולהבטיח לעצמה עורף אסטרטגי. בפאנל ישתתפו חוקרים מישראל ומהודו, וכן שגריר קוראה בישראל, דר' שין קאק-סו.
בפאנל יוצג מחקר חדש מאת ד'ר אלדד פרדו ממכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית, המשווה את האסטרטגיה האיראנית כספקית אנרגיה לזו של מדינות המפרץ הפרסי. בכנס, ד'ר פרדו יסקור את שתי האסטרטגיות העומדות בפני איראן, 'מעצמת-על אסלאמית', לעומת 'דרך המשי החדשה', וינסה להעריך איזו מבין השתיים סבירה יותר.
לדברי ד'ר יורי פינס, הכנס הוא חלון הראווה של האקדמיה הישראלית, וגודלו, היקפו, גיוונו ועומקו מעידים על הפיכת ישראל למוקד בינלאומי של חקר ארצות אסיה. לדבריו, הכנס בוודאי ייתן תנופה נוספת לתחום חשוב זה וכן יהדק עוד יותר את יחסי האקדמיה ואנשי העשייה בתחום.
למידע על האוניברסיטה העברית בירושלים לחץ/י כאן...