אין סוף

בשנות הששים, דרך כוכבם של מורי-דרך בעיצוב, עבודתם-יצירתם של אישים כבוב גיל, אלאן פלצ'ר, קולין פורבס, איוואן צ'רמייף, וים קראול, תום גייזמר, מילטון גלייזר נתפשת היום כ'תור הזהב' של העיצוב הגראפי בעולם המערבי.
באותה עת, במדינת ישראל הצעירה, טווה דן ריזינגר, חתן פרס ישראל, שפה גראפית חדשה שפניה מן המקומי לקוסמופוליטי. ביטוייה רוויי עוצמה, מציגים חופש פעילות יצירתית ופונים עורף לטיפוגרפיה מסורתית ולדימויים וסמלים ששלטו בעולם החזותי המקומי. מהפכנות זו, יותר מאשר תהווה התרפקות נוסטלגית על עברה, תשמש ראי לחזונה של אומה שאפתנית,
פעילותו של דן ריזינגר בעיצוב רב-גונית ובין-תחומית. כרזותיו מבטאות חריפות תפישתית בסמליות מינימליסטית ומהוות עדות ותיעוד למטמורפוזה שעברו החברה הישראלית ותרבותה על פני ארבעה עשורים.
תחום עיסוק משמעותי נוסף בו באו כישרונותיו הרבים לידי ביטוי הינו עיצוב לוחות שנה. כאן משולבים היבטים פונקציונאליים כסדר, משמעת, הירארכיה ותפקוד, עם ביטויים חזותיים הנושאים רמזים גלויים וגם מוצפנים המתייחסים לצרכי המזמין תוך מתן חופש לצרכי היצירה של המעצב.
ריזינגר משכיל לשלב את הפונקציה עם תפישת עולמו החזותית, את המראה עם יכולתו הוירטואוזית ליצור צורות בשניים ובשלושה מימדים תוך ניצול מרבי של טכנולוגיות ייצור חדשות.

למידע על בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב, שנקר לחץ/י כאן...