המגבלה העיקרית בייצור רקמות להשתלה במעבדה היא, שהתכונות המבניות והמכאניות של הרקמות המיוצרות במעבדה שונות מאלו של הרקמה המקורית. הוכח שאחת הדרכים להשפיע על התנהגות תאים ותכונות הרקמה שהם יוצרים היא באמצעות שינוי הסביבה המכאנית בה שוהים התאים.
המחקר הנוכחי מנסה לבדוק כיצד הרכב המצע המלאכותי והפעלה של כוחות מכאניים מבוקרים משפיעים על תכונות הרקמה המתקבלת, שיהיו קרובות ככל האפשר לתכונות שריר מקורי. החוקרים יגדלו את התאים באינקובאטור, על מצעים ייחודיים המשלבים חומר פלסטי מתכלה מלאכותי עם חומרים טבעיים המבוססים על ננו-סיבים ותחת כוחות מכאניים מבוקרים.
בתום תקופת הגידול יתבצע אפיון מכאני,מבני,ביוכימי והיסטולוגי של הרקמה המתקבלת. המצעים המיוחדים המשמשים מחקר זה מיוצרים ע'י פרופ' קרול שאף אפיין את התכונות המכאניות שלהם, בטכנולוגיה שפותחה במעבדתו של פרופ' איל זוסמן מהטכניון.
המחקר הנוכחי הנו המשך של עבודת מחקר שפרופ' אזהרי בצעה בתקופת השבתון שלה ב-MIT בבוסטון בקבוצתו של פרופ' רוברט לנגר, אחד מחלוצי נושא הנדסת הרקמות בעולם. פרופ' אזהרי אחראית על ההיבטים הביוטכנולוגים של הפרויקט, גידול התאים, תפעול הביוראקטור ואפיון הרקמות המתקבלות
לצורך המחקר נבנתה במכללה מערכת להפעלת כוחות מכאניים מבוקרים על דוגמאות של מצע + תאים אותה תכנן ופיתח פרופ' קרול כחלק מפרויקט גמר של הסטודנט דימה צ'ורני, בוגר המחלקה להנדסת מכונות במכללה.
פרופ' קרול אחראי גם על פיתוח תכנת הבקרה של המתקן שבוצעה כחלק מפרויקט התואר השני של הסטודנט יוסי פוליאנובסקי. תוצאות ראשוניות בתחום זה הושגו במסגרת פרויקט הגמר של הסטודנטית מריה קוציי מהמחלקה להנדסת מכונות במכללה.
צילום: צביקה מונר
