בוגרות לימודי עיצוב רהיטים בשנקר נכנסו לספר ה- 500

בשנים האחרונות החלה חברת ההוצאה לאור 'לארק' [Lark] להוציא באופן קבוע סדרת ספרים מכובדת ומרתקת - של מה שהפך לכמעט מטבע לשון: 'ספרי ה-500'.

בסדרת ה-500 כל ספר מוקדש למוצר או למשפחה של מוצרים דומים: 500 קערות, 500 שולחנות, 500 קומקומים לתה, והשנה: 500 כסאות.
סדרת ה-500 היא סדרה המוערכת מאוד על ידי אומנים ואנשים מתחום העיצוב. רוב היוצרים בסדרה הם מעצבים-יוצרים; מדובר בבעלי מקצוע המעצבים את המוצרים, ולאחר מכן בונים את יצירותיהם במו ידיהם. הסדרה לא סוקרת עבודות שהופקו ביצור המוני, ולכן לא יכנסו לספרים עבודות של בתי עיצוב ממותגים.
רוב הספרים בסדרה עוסקים בחפצים קטנים, ועד עתה, רוב האמנים שעבודותיהם נבחרו לסדרה הם מארה'ב וקנדה, אך יש רבים גם הבאים מארצות אחרות ואפילו מישראל. בספר 500 כיסאות נכללות 3 יצירות של יוצרים מישראל.
בספר האחרון שיצא לאור וכל עיסוקו בכיסאות, נכללים שלושה כסאות מישראל, שניים מהם נולדו ועוצבו בקורס עיצוב רהיטים בשנקר, [שנה ג'] בהנחיית יואב ליברמן, על ידי רחלי אביבי ושלומית קליאן בוגרות לימודים במחלקת עיצוב פנים מבנה וסביבה בשנקר, ואחד על ידי מרדכי שלייפר.
שתי בוגרות המגמה, והמעצב-יוצר מרדכי שלייפר, הינם הישראלים היחידים שזכו להיכלל בספר מבין שלל היוצרים המגיעים מכל רחבי העולם. אביבי וקליאן שלחו את עיצוביהם בעידודו של יואב ליברמן, ששמע על הוצאת הספר מבעוד מועד. רק לאחר תקופה ארוכה נודע להן על בחירת העבודות והשבוע הגיע הספר לפתח ביתן.
הכיסאות:
כסא ארוג, שלומית קליאן שמחייב: 'רציתי ליצור כיסאות עם מראה מעניין שימשוך את תשומת לב הילדים, אך בנוסף לשמור על מראה נקי, לא מאיים ושהכיסאות יבלטו מתוך ה'משחקייה הצבעונית' בבית חולים. לכן בחרתי בצבע לבן -צבע של טוהר, ילדות, רוך.
את הכיסאות יצרתי כך שניתן יהיה לראות את כל שכבותיהם, כלומר, לקחתי קונסטרוקצייה של כיסאות גן, אותם 'עטפתי' ברשת ברזל ועל הרשת שפכתי פלסטיק חם, דמויי ספגטי, בצורה חופשית. מבעד לפלסטיק ניתן לראות הן את קונסטרוקציית הכסא והן את רשת הברזל. השראה - האחים קמפנה - כיסא ספגטי'
כסא זוגי, רחלי אביבי: 'בהנחיית יואב ליברמן. נתבקשנו לעצב ספסל תוך התחשבות בתנאי חוץ פנים. הספסל שלי הוא למעשה 'כיסא זוגי' המאפשר ישיבה במספר אופנים: ישיבה בפישוק זה מול זה [למשחק שש בש למשל], ישיבה זה לצד זה או ישיבה משני צדי הספסל בפרופילים מנוגדים.
הספסל משלב שני סגנונות: המשענות הקלאסיות, אותן מצאתי ושיפצתי וקורת העץ המינימליסטית. המשענות קרובות במראן לסגנון כיסאות ה'ווינדזור' המפורסמים [כמו גם לכיסאות בעיצובו של פרנק לויד רייט] ואילו הקורה המינימליסטית, חתוכה בקשת מעט גדולה יותר מקשת המשענת, כך שהיא מכילה במעין 'מגע-לא-מגע' את המשענות, שבנוסף לכך תורמות ליציבות הספסל.
מתחת לקורה ישנו אלמנט קשירה בין הרכיבים והוא זה שמאפשר את המראה ה'מרחף'. עיצוב פרט זה היה מרכיב חשוב בתהליך משום שרציתי לקבל את תחושת הריחוף ולרמוז על מפגש בין הסגנונות השונים. החומרים: משענות מעץ בוק, קורת עץ אגוז אפריקאי, צבע פוליאור אפור, לכה שקופה'.
בתמונה: עבודתה של שלומית קליאן, צלם: ראובן מרטון.
למידע נוסף על לימודי עיצוב לחץ/י כאן..