 |
|  | | אוני' בן גוריון: מחקר חדש על המתמטיקה של עצה טובה |
מה הופך עצה לעצה טובה? החל מורדה רזיאל-ז'קונט וכלה בפסיכולוגית דוקטור טרייסי קאבוט האמריקאית, מתן עצות בנושאים שבינו לבינה, היא אחת מהפעילויות הנפוצות ביותר ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט. אבל שאלתם את עצמכם פעם מה הופך עצה לעצה טובה? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון ניסה לחשוף את ההיגיון הנסתר מאחורי העצות הטובות ומצא שם מבנה הגיוני במתן העצות והיכולת לפשט אותן.
על מנת לענות על שאלה זו ולחשוף את ההיגיון הנסתר של מתן-עצות חברו פרופ' יאיר נוימן – חוקר רב-תחומי מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' נורברט מרוואן - פיזיקאי גרמני ומומחה למערכות מורכבות, והסטודנט דני ליבשיץ, אף הוא מאוניברסיטת בן-גוריון.
במחקרם הופעלה שיטה ייחודית לניתוח נתונים על מאות בקשות-עצה ועצות שהופיעו באתרי אינטרנט פופולאריים בארה'ב.
המחקר, העתיד להתפרסם בכתב-העת ,COMPLEXITY מציג תוצאות מפתיעות וחושף את ההיגיון המדעי של התופעה מעבר למגוון הבעיות והעצות.
בקשות לעצה אופיינו במחקר בדינאמיקה 'כאוטית', שהוא סוג של חוקיות העשויה להיראות כבלגן מקרי. לדוגמא, 'היא אומרת עליי שאני לא שווה כלום ושהוא צריך למצוא מישהי יותר טובה ממני אבל הוא חושב שאני הכי טובה בשבילו, שהיא סתם מסכסכת, שבכלל הם לא צריכים להתערב ושאנחנו צריכים להחליט לבד'.
לעומת זאת, העצות שניתנו על ידי המומחים הציגו, מצד אחד, היגיון פשוט ומסודר יותר אך ... מורכב יותר מצד שני. דהיינו, מומחיותם של נותני העצות היא ביכולת לקחת סיטואציה בין-אישית קשה וכאוטית וביכולת להציג אותה למבקש העצה באופן פשוט יותר ומורכב יותר בו-זמנית.
בתמונה: פרופ' יאיר נוימן.
צילום:יחסי ציבור.
למידע נוסף על לימודים באוניברסיטת בן גוריון לחץ/י כאן...
למידע על לימודי מתמטיקה, מדעים מדוייקים לחץ/י כאן..
|
|
|
|
|
|
 |
