 |
|
 |
|  | | אוניברסיטת חיפה: הטרדה מינית גורמת לעזיבת מקום העבודה |
מחקר חדש שערכה אוניברסיטת חיפה בדק הטרדות מיניות במגזר הציבורי ומצא כי נשים שחוו הטרדה מינית במקום העבודה נוטות לעזוב את הארגון. מדובר בעזיבה מתוך תחושת חולשה ולא מתוך תחושה של כוח ושליטה, ציינו החוקרים, מה שמשפיע בכל זאת על הישארות בעבודה אצל נשים שחוו הטרדה מינית היא רמת המסוגלות העצמית - ככל שהאישה מאמינה יותר בכוחה לשנות את המציאות כך היא תעדיף לא לעזוב את מקום העבודה.
נשים שחוו הטרדה מינית במקום העבודה נוטות לעזוב אותו, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, 'מדובר בפתרון של חוסר מוצא ולא כאקט של שליטה וכוח', ציינו החוקרים.
במחקר, אותו ערכו תלמידת המחקר חנה לוי ופרופ' ערן ויגודה גדות, נבדקו 192 נשים שעובדות במגזר הציבורי בישראל. מטרת המחקר שנערך בחסות אוניברסיטת חיפה הייתה לראות האם נשים שחוו הטרדה מינית יטו לעזוב את מקום העבודה, לפתח דפוסי הזנחה בעבודה או יבחרו לנסות ולשנות את המצב תוך נקיטת פעולה אקטיבית. עוד נבדק האם רמת הפוליטיקה הפנימית בארגון משפיעה על דפוסי ההתנהגות של נשים שעברו הטרדה מינית והאם רמת האמונה של העובדת בכוחה לשנות דברים [מסוגלות עצמית] תשפיע על דפוס התנהגותה.
הבשורות הטובות מן המחקר הן שרמת ההטרדה המינית שדווחה הייתה נמוכה. העובדות התבקשו לדרג חוויות של הטרדה מינית במדד של 1-5 [1 - לא חוויתי כלל; 5 - אני חווה הטרדה מינית כל הזמן], כשהטרדה מינית הוגדרה כהערות פוגעות בעל אופן מיני, הטרדות חוזרות ונשנות ליצירת קשר מיני וככפייה מינית בפועל. רמת ההטרדה המינית על פי המחקר הייתה 1.38. עם זאת, שליש מהנשים דיווחו שחוו הטרדה מגדרית לעיתים בינוניות או גבוהות [66.69% מהנשים דיווחו כי לא חוו כלל הטרדה מגדרית או רק לעיתים רחוקות]; אחוז הנשים שכלל לא חוו ניסיונות חוזרים ונשנים ליצירת קשר מיני או שחוו אותם רק לעתים רחוקות עמד על 89.85%; אחוז העובדות שלא חוו סחטנות מינית או שחוו אותה לעיתים רחוקות עמד במחקר על 95.37%.
עוד נמצא במחקר כי בארגונים שנתפסו על ידי העובדות כבעלי פוליטיקה פנימית גבוהה [כלומר כאלה בהם החלטות לא מתקבלות על בסיס ענייני אלא אינטרסנטי ואישי יותר] הייתה מידה גבוהה יותר של הטרדות מיניות. בשלב השני של המחקר בדקו החוקרים את דפוסי ההתנהגות בקרב הנשים שעברו הטרדה מינית. מהממצאים עולה כי נשים שעברו הטרדה מינית יטו לעזוב את העבודה. מה שמשפיע בכל זאת על הישארות בעבודה אצל נשים שחוו הטרדה מינית היא רמת המסוגלות העצמית - ככל שהאישה מאמינה יותר בכוחה לשנות את המציאות כך היא תעדיף לא לעזוב את מקום העבודה. גם רמת הפוליטיקה הארגונית משפיעה על דפוסי ההתנהגות - ככל שהארגון נתפס כשוויוני, צודק והוגן כך העדיפו הנשים שהוטרדו מינית להלחם בהטרדה בתוך הארגון ולהיפך - בארגונים שנתפסו כפוליטיים לא ניסו הנשים שעברו הטרדה מינית לשנות את המציאות מבפנים.
לדברי החוקרים, המשמעות היא שאחת הדרכים העומדות בפני ארגונים שרוצים להילחם בתופעת ההטרדה המינית היא להנהיג מדיניות ברורה שמפחיתה את חוסר הוודאות ואת הסיכונים שעומדים בפני העובדת המעוניינת להתלונן. 'ישנה נטייה לחשוב שדווקא אישה חזקה שמאמינה ביכולותיה תבחר לעזוב מקום עבודה שבו חוותה הטרדה מינית מכיוון שהיא מאמינה ביכולותיה ובאפשרות שלה למצוא מקום עבודה אחר. אולם ממצאי המחקר הראו שעובדת שעוזבת את הארגון בעקבות הטרדה מינית עושה זאת מחוסר יכולת להביא לפתרון חיובי של הסיטואציה ולא כאקט המבוסס על כוח ועצמה', סיכמו החוקרים.
למידע נוסף על אוניברסיטת חיפה לחץ/י כאן...
למידע על לימודי עבודה סוציאלית לחץ/י כאן...
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
בקשתך ליעוץ לימודים התקבלה ותועבר לטיפול ע'י
מוסדות הלימוד המבוקשים. |
|
 |
|
