 |
|
 |
|  | | נשים באקדמיה מצטיינות יותר, אבל שואפות לפחות |
האוניברסיטה העברית מדווחת כי למרות שנשים הלומדות באקדמיה הן בעלות יתרון בשלבי הלימוד הראשונים, לקראת סיום התואר יש ירידה דרמטית בשאיפתן לפיתוח קריירה אקדמית. את הנתונים האלו מצא פרופ' גד יאיר מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. לדבריו תופעה זו מכונה דפוס המספריים: ייצוג גבוה של נשים בשלבים הראשונים של הקריירה האקדמית, ותת-ייצוג בשלבים המתקדמים שלה.
מחקר חדש של פרופ' גד יאיר מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים מגלה שבעוד לנשים יש יתרון בולט בשלבים הראשונים של הקריירה האקדמית, לקראת סיום הדוקטורט הן מדווחות לפתע על ירידה דרמטית בשאיפתן לפתח קריירה אקדמית, וזאת אפילו בקרב התלמידות המצטיינות ביותר.
במרבית המדינות נשים מהוות כיום למעלה מ-50% מכלל הסטודנטים, אך שיעורן באוכלוסיית החוקרים והמרצים עומד בדרך כלל על כ-20% בלבד. כך גם בישראל: בשלושים השנים האחרונות עלה שיעור הדוקטורנטיות מ-25% בשנת 1975 ל-52% ב-2006, אך שיעור הנשים בסגל האקדמי באוניברסיטאות נשאר על 20% בממוצע. לדברי פרופ' יאיר המלמד באוניברסיטה העברית, תופעה זו מכונה דפוס המספריים: ייצוג גבוה של נשים בשלבים הראשונים של הקריירה האקדמית, ותת-ייצוג בשלבים המתקדמים שלה.
מהשאלונים עולה שאם יש הבדלים בין נשים לגברים בתחילת הקריירה האקדמית שלהם, הרי אלה הבדלים לטובת הנשים: הן מגיעות מרקע חברתי שווה לזה של הגברים, הן מדווחות על הכנה טובה יותר במסגרת הלימודים התיכוניים, ויש יותר נשים ברשימות המצטיינים של התואר הראשון והשני מאשר גברים. 'עד לשלב הדוקטורט יש השתתפות מלאה ואפילו הצטיינות של הנשים', אומר פרופ' יאיר. 'כלומר, ברור שנשים אינן מתחילות את הנסיגה בקריירה המדעית שלהן ביחס לגברים בשלבים אלה, וכנראה שמשהו מתרחש במהלך הדוקטורט'.
התפנית הדרמטית בדפוס המספריים מתגלה בתשובות של הדוקטורנטים לשאלות על השאיפות העתידיות שלהם. בעוד שגברים מביעים רצון ואמון בכך שעבודת הדוקטור שלהם תוליך להשתלבות באקדמיה, השאיפה והציפייה של הדוקטורנטיות להשתלב באקדמיה היא נמוכה באופן משמעותי. מניתוח לפי ציונים עולה שבעוד דוקטורנטים מצטיינים [ציון מעל 95 בתואר השני] מפגינים מוטיבציה גבוהה מאוד להשתלב באקדמיה, נשים בעלות אותם ציונים מפגינות רמת שאיפה וציפייה השווה פחות או יותר לזו שמפגינים דוקטורנטים בעלי ציונים ממוצעים. גם מניתוח לפי מצב משפחתי עולה ששאיפותיהן של הנשים נמוכות ביחס לגברים: נשים רווקות ללא התחייבויות משפחתיות מפגינות רמת שאיפה וציפייה הדומה לזו שמפגינים גברים בעלי משפחות.
'הממצאים מורים על כך שדוקטורנטיות ישראליות מפגינות דפוס של 'קירור ציפיות' לקראת סיום הדוקטורט', אומר פרופ' יאיר. 'בכל מדד שבחנו, נשים הפגינו רמת שאיפה מוגבלת יותר משל גברים הנמצאים בסטטוס דומה. יתר על כן, דוקטורנטיות בתנאים שנראים כיתרון הפגינו רמת שאיפה דומה לזו שהפגינו הדוקטורנטים בתנאים הנוחים פחות. אם כפי שהספרות מלמדת שאיפות מסבירות את המשך הקריירה, הרי שממצאים אלה מלמדים כי בהחלט ייתכן שנשים מצטיינות רבות אינן מממשות את כישוריהן, ושהאוניברסיטאות בישראל אינן מנצלות את ההון האנושי שלהן כראוי'.
האוניברסיטה העברית
המכינה ללימודים אקדמיים של האוניברסיטה העברית
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
בקשתך ליעוץ לימודים התקבלה ותועבר לטיפול ע'י
מוסדות הלימוד המבוקשים. |
|
 |
|
