מכללת אפקה ללימודי הנדסה: מי הם המרצים שלכם?

ד'ר אהרונסון היא בוגרת תואר ראשון ושני בפיסיקה [הטכניון], תואר שלישי בפיסיקה והנדסת חשמל [אוניברסיטת ת'א]. את הפוסט דוקטוראט השלימה באוניברסיטת הרווארד. בנוסף לכל אלו, הקימה את הסטארט-אפ 'נקסיג, טכנולוגיות אבחון נוירולוגי' ומשמשת כטייסת אזרחית בחברת 'גשר אווירי'. למעשה, ד'ר אהרונסון הייתה הטייסת שחילצה את כתב ידיעות אחרונות, צדוק יחזקאלי מאזור הקרבות בטיבלסי בגאורגיה.
מה משך אותך ללמוד הנדסה ומדעים מדויקים?
עוד כילדה קטנה התעניינתי מאד באסטרונומיה ותעופה, ורציתי להיות אסטרונאוטית. בשלב מסוים הבנתי שכדי להבין את היופי והפלא של היקום והיצירה האנושית, צריך ללמוד מדע. התחלתי לקרוא ספרי מדע ומדע בדיוני. בחרתי, כמובן, בפיסיקה. את המאסטר עשיתי באסטרופיסיקה, אך בדוקטורט, הרגשתי צורך לעסוק גם בדברים יותר 'מוחשיים' ו'פרקטיים' ולכן החלטתי לעשות גם דוקטוראט בהנדסה.
שתפי אותנו בנושאי המחקר העדכניים בהם את עוסקת.
זיהוי אוטומטי של רגשות נראה לי תמיד נושא מרתק. לתאר באופן מתמטי את הדבר הכי לא 'מדעי'. זה תחום עם טכנולוגיות מדהימות והוא די חדש [וגם חשוב, במיוחד לאפליקציות ביטחוניות, למרות שאני מעדיפה את האפליקציה של תקשורת יותר טובה עם מחשבים]. החיבור לתחום הזה נובע אצלי קצת מקריאת הספרים של אסימוב על רובוטים. האם רובוט יכול להבין את הרגשות של בני אדם, למרות שאינו יכול להרגיש בעצמו? בכנסים מסוימים בתחום זה, בהם השתתפתי, אנשים ממש דנים ברצינות על שלושת חוקי הרובוטיקה של אסימוב – פתאום זה נעשה מאד רלוונטי!
ואגב רובוטים – היית שופטת בגמר הישראלי של תחרות FIRST שהתקיים לאחרונה?
כן. הייתי שופטת בגמר הישראלי של תחרות FIRST, לצידם של נציגי מייקרוסופט ואומניטק. אני יכולה לומר, לאור היכרותי עם הגמר האמריקאי של התחרות כי הרובוטים שם דומים בגדול בעיצוב לישראלים, אבל לנו היו יותר רעיונות מקוריים [INNOVATIONS].

מהי השאיפה המחקרית שלך? מה את רוצה להוכיח?
שהמחשב או הרובוט שלך יבין איך אתה מרגיש [כועס, מבסוט, משועמם] ויוכל להגיב בהתאם!
אילו מהפכים חווית במהלך החיים המדעיים שהביאו לשינוי כיוון?
המעבר מפיסיקה תיאורטית לגמרי להנדסת חשמל, אמנם גם בנושאים די תיאורטיים, אבל ההשלמות שעשיתי במעבר נתנו לי גישה ותובנה טכנולוגית – אפליקטיבית יותר, לא רק ידע לשם ידע אלא גם ליצור משהו שימושי בסוף ולראות אותו עובד. עזרה לשינוי זה גם העובדה שסיימתי קורס טייס באותן שנים והתחברתי מאד לתחום המכונאות, המכשור והמחשוב במטוסים. כך גם הגעתי לתחום השימושיות USABILITY. טכנולוגיה צריכה לא רק לעבוד טוב אלא גם להיות נכונה למשתמש המיועד. אם מערכת מסובכת ולא שימושית, אנשים פשוט לא יקנו אותה [או יקנו ויתלוננו כל הזמן]. לפעמים, כמו בטיסה, חוסר usability design נכון למכשיר יכול גם להיות מסוכן.

זה נכון שהקמת סטארט אפ?
הקמתי סטארט-אפ דווקא בתחום תכנה רפואית, נושא שהתגלגלתי אליו במקרה, 'נקסיג, טכנולוגיות אבחון נוירולוגי'. החברה קיימת 4 שנים וכבר עברה סיבוב השקעה שני. המוצר כבר עובד ונמכר במכירות ראשוניות.
האם יש לך מקור השראה מדעית? מדען הראוי להערכה?
יש המון כאלה, יכולתי למלא את כל העיתון ברשימה... אציין את לאונרדו דה וינצ'י, גליליאו, ניוטון, פורייה, אדיסון, האחים רייט, איינשטין.
מכללת אפקה ללימודי הנדסה, הקיימת משנת 1996, מתמחה בלימודים אקדמיים בהנדסה לתואר B.Sc. והינה המכללה האקדמית להנדסה היחידה בת'א. המכללה מוכרת כמוסד אקדמי על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומוסמכת להעניק תואר ראשון [B.Sc.] בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, בהנדסת מכונות ומערכות, בהנדסת תוכנה, בהנדסת תעשייה וניהול ובהנדסה רפואית.

מכללת אפקה

לימודי הנדסה