אוניברסיטת בן גוריון: יתכן שמאוחר מדי לפתרון של שתי מדינות

במחקר חדש טוען הסוציולוג הפוליטי ד'ר לב גרינברג המלמד במסגרת אוניברסיטת בן-גוריון, כי יתכן שכבר מאוחר מדי ליישם פתרון של שתי מדינות [לשני עמים]. בספר שיצא לאור בימים אלה בלונדון וניו יורק: Politics and Violence in Israel/Palestine: Democracy vs. הוא מזהיר כי הקמת מדינה פלסטינית מפורזת עלולה להוביל להסלמה באלימות וכיבוש ישראלי מחודש.
הספר מנתח את תהליך השלום מאז 1992 והידרדרותו, לדברי הכותב 'לדיכוי ואלימות הולכים וגוברים באמצעות מושג תיאורטי חדש של מרחב פוליטי'.
עוד מציין ד'ר גרינברג: 'להבדיל מאופייה החד-צדדי של האלימות, מרחב פוליטי מאופיין בהכרה הדדית, ייצוג ומיקוח בין הצדדים. פתיחת מרחב פוליטי מתאפשרת כאשר נוצר איזון מסוים ביחסי כוח, ומכירים הדדית בגבולות המכילים את הצדדים במסגרת משותפת או מפרידים ביניהם. ההכרה ההדדית בין רבין לערפאת ב-1993 פתח מרחב פוליטי לניהול משא ומתן על הקמת שתי מדינות נפרדות, אולם, בתנאים של אי-שוויון ביחסי הכוח נותרה שאלת הגבולות פתוחה. האלימות הכרוכה בהמשך בניית התנחלויות, כבישים עוקפים ומחסומים באזורי 'המדינה הפלסטינית העתידית', הפכה עד מהרה למעגל של אלימות פיזית גלויה. הסלמת האלימות פרקה את היכולת הפוליטית של ישראלים ופלסטינים לנהל מו'מ, להתפשר וליישם הסכם שלום'.
יתרה מזאת, טוען החוקר, כישלון תהליך השלום והסלמת האלימות מאז 2000 איחדו את הישראלים, שמאל וימין, תחת מיתוס לאומי של חוסר ביטחון נצחי. לדבריו, מיתוס חוסר הביטחון קושר באופן א-היסטורי בין ההיסטוריה עתיקת היומין של העם היהודי, וההיסטוריה המודרנית של רדיפות אנטישמיות ושואה, לבין הטרור הפלסטיני נגד ישראל. מיתוס חוסר הביטחון יצר קונסנסוס לאומי נגד ריבונות פלסטינית, בעד נסיגות חד צדדיות והמשך שליטה ישראלית על הגבולות החיצוניים של הפלסטינים. הדבר מוביל לקונסנסוס לאומי רחב סביב נוסחה פוליטית המכונה מדינה פלסטינית מפורזת.
הספר החדש מזהיר כי אם התביעה הישראלית למדינה פלסטינית מפורזת תתקבל על ידי מנהיג פלסטיני מתון, האופוזיציה שלו צפויה להגיב בהתנגדות אלימה, בתמיכת חלק גדול של האוכלוסייה. אם אחרי הנסיגה מהשטחים תימשך האלימות הפלסטינית ממשלת ישראל תהיה תחת לחץ ציבורי מתמיד להגיב בכוח ולכבוש מחדש את שטחי המדינה הפלסטינית. כך המדינה הפלסטינית לא תוכל להשיג ריבונות, או שהיא תאבד אותה במוקדם או במאוחר, מה שיוביל להגברת האלימות והייאוש.
ד'ר לב לואיס גרינברג הוא מרצה לכלכלה פוליטית וסוציולוגיה פוליטית ומשמש כראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון. במחקרו מצא כי החדירה ההדדית הפיזית והכלכלית ביחד עם ההפרדה הסמלית של שני עמים יצרה שלוש זירות פוליטיות המשפיעות זו על זו הדדית: 1. ישראל 2. פלסטין 3. ישראל/פלסטין. לדבריו, על מנת לקדם הסדר בר קיימא של הסכסוך חייבים לחשוב 'מחוץ לקופסא', ולעצב מוסדות פוליטיים המסוגלים להכיל את הקונפליקטים על ידי פתיחת מרחב פוליטי בשלושת הזירות. המחבר טוען בהקדמה לספר כי בימים אלה, בהם ארה'ב שוקלת מדיניות שלום חדשה במזרח התיכון, ניתן לקרוא את הספר כמדריך שימושי לעושי שלום.
אוניברסיטת בן גוריון
לימודי מדעי המדינה
לימודי תקשורת