מכללת אפקה - הכר את המרצה: פרופ' אלי פלקסר

פרופ' פלקסר, חבר סגל מכללת אפקה להנדסה בת'א מיום הקמתה, מרצה במחלקות להנדסת אלקטרוניקה ולהנדסת מכונות, ומכהן כחבר בוועדות ההוראה של מחלקות אלה, המקדמות את התכנים האקדמיים במכללה. כמו כן, משמש כמתאם, מנחה ויועץ לפרויקטי גמר בין תחומיים – המקדמים במכללת אפקה את הנושאים האינטרדיסיפלינארים.
פרופ' פלקסר השלים את תאריו באוניברסיטת ת'א והינו בוגר האוניברסיטה לתואר ראשון בפיסיקה ובמדעי המחשב, תואר שני בפיסיקה שימושית והנדסת אלקטרוניקה והתואר השלישי בפיסיקה שימושית. את הפרופסורה קיבל בפיסיקה שימושית.
מה משך אותך ללימודי ההנדסה ולמדעים המדויקים?
כנראה נולדים עם זה. כבר בגיל 5 הרהרתי מהו גובה השמיים [הגעתי למסקנה שאין דבר פיסי כזה] ובגיל 10 פתרתי משוואות בשלושה נעלמים [מתוך סיפוק לשמו]. בגיל 12 נתקלתי במקרה [תוך דפדוף במילון] במילה 'סינוס' שלידה מצויר משולש והגדרה מתאימה, ומרוב התלהבות שלטתי תוך חודשיים בטריגונומטריה. בגיל 15 עשיתי בגרות במתמטיקה ופיסיקה וידעתי מה אני רוצה ללמוד כשאהיה גדול – מתמטיקה, פיסיקה, אלקטרוניקה ומחשבים [אכן עשיתי זאת]. הריגוש האינטלקטואלי הגבוה ביותר שחוויתי במהלך הלימודים הוא התובנה של מטריקות. זה מצביע על העובדה שכנראה אין זו משיכה אלא הוויה.
מהם נושאי המחקר העדכניים בהם אתה עוסק בימים אלו?
אני מחלק את זמני בין מחקר טהור לבין מחקר יישומי, שחלקו אפילו בתחום של פיתוח מכשור. בתחום המחקר הטהור אני חוקר במכללה, בשיתוף עם ד'ר ישראלה בקר, אודות שיטות לניתוח מבנים דקדוקיים בטקסטים ובשפות. במחקר זה אנו בודקים, בשיטות סטטיסטיות כמותיות, טקסטים בעלי אפיון מסוים ומראים שקיימים מבנים וקישורים אופייניים בטקסט, המצביעים על הכללות בשפה ובקוגניציה האנושית. לאחרונה, אני חוקר בתחום היישומי אודות בניית מערכת לביצוע בדיקות דם בשיטה של ספקטרוסקופיה פלורוסנטית. בדיקות אלה אמורות לתת תחזית מוקדמת על מחלות ועל פעילות לא תקינה של הגוף. בתעשייה אני חוקר אודות חוגי בקרה מהירים במערכות הספק.

מהי השאיפה המחקרית שלך?
באופן מפתיע לא היו ואין לי שאיפות מחקריות. השאיפה הגדולה ביותר שלי היא להתקרב להבנה של המציאות בה אני קיים. התעמקות בנושא זה, שלו צדדים פילוסופיים רבים המחברים יחדיו פיסיקה, מתמטיקה, ביולוגיה, לוגיקה, אוטומטים ועוד, מציגה תמונה מורכבת ומדהימה שבחלקה הגדול היא פרדוקסלית. היטיב לתאר זאת מונטיין, מאבות המדע המודרני וההגות המערבית: 'כל בני האדם הותקנו מתחילת בריאתם להיות הולכים ומבקשים את האמת, אבל הזכות למצוא את האמת לא ניתנה אלא לכוחות גדולים משל האדם'.
ספר על שיתופי הפעולה המחקריים במכללת אפקה

אני משתף פעולה עם ד'ר ישראלה בקר, איתה אני עובד כמעט 20 שנה עוד מלימודי המאסטר שלנו. באוניברסיטת ת'א אני עובד עם פרופסור אורי צ'שנובסקי על נושאים של מיקרוסקופיה סורקת ועם פרופסור פרננדו פטולסקי על נושאי אנליזת בדיקות דם. באוניברסיטת בן גוריון אני חוקר עם פרופסור ויקטור ליובין פיתוח חומרים אלקטרו אופטיים חדשניים. כמו כן, למחלקת הפלסמה באוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו פיתחתי מכשור לניסוי שהם מבצעים.
היו מהפכים במהלך החיים המדעיים שלך?
תמיד עסקתי בנושאים שונים ומגוונים, כך שלא הייתי צריך לבצע מהפכים בכדי להגיע ל'חבלי ארץ' מדעיים שונים. הייתי מתאר זאת כך, אם מראש אתה נע על קו עקום אתה יכול להגיע לכל נקודה בצורה רציפה.
האם יש לך מקור השראה מדעית? מדען הראוי להערכה?
זו לא שאלה קלה. יהיה לי יותר קל להצביע על אישים שכתביהם השאירו בי רושם או תמריץ, ביניהם: אוקלידס, ארכימדס, דקארט, קאנט, ניוטון, אויילר, גאוס, אנשטיין, פואנקרה, ראסל, גדל, טיורינג, פון נוימן וויטגנשטיין. ברצוני להזכיר שתי דמויות שלהן יש לי הערכה אישית: סופי ג'רמין ורוזלין פרנקלין - קריאת הביוגרפיות שלהם תסביר למה הרשימה כל כך גברית.
האם אתה מעורב בפעילות עסקית, יזמות, הקמת חברות?
כן. מזה 15 שנה אני יועץ לחברות עסקיות בארץ ובחו'ל. בשנים האחרונות הייתי שותף בהקמת כמה מיזמים, שחלקם לא נחלו הצלחה עסקית [למרות ההצלחה הטכנולוגית שלהם], וחלקם הצליחו בגיוס הון להמשך פעילות.
מכללת אפקה ל לימודי הנדסה, הקיימת משנת 1996, מתמחה בלימודים אקדמיים בהנדסה לתואר B.Sc. והינה המכללה האקדמית להנדסה היחידה בת'א. מכללת אפקה מוכרת כמוסד אקדמי על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומוסמכת להעניק תואר ראשון [B.Sc.] בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, בהנדסת מכונות ומערכות, בהנדסת תוכנה, בהנדסת תעשייה וניהול ובהנדסה רפואית.
מכללת אפקה להנדסה
לימודי הנדסה
לימודי מדעים