|  | | ויצו חיפה על הקשר בין עיצוב לבין ילדי המעון לנשים מוכות |
התפיסה שעיצוב על כל תחומיו המגוונים, צריך להיות בקשר הדוק מול החברה, היא תפיסה המנחה את המרכז ללימודי חוץ של מכללת ויצו חיפה ובמסגרת מעורבות המרכז ללימודי חוץ של מכללת ויצו חיפה בקהילה התקיים פרוייקט בשיתוף פעולה בין המרכז ובין המעון לנשים מוכות בחיפה. במסגרת פרוייקט זה נשלחו תלמידי הקורס לעיצוב גרפי, לעצב ולאייר ספר ילדים המשמש את המטפלים בתהליך קליטתו של ילד במעון לנשים מוכות.
מערכת היחסים בין המרכז ללימודי חוץ של מכללת ויצו חיפה והמעון לנשים מוכות מבוססת על שיתוף פעולה המבוסס על בסיס מקצועי - עיצובי, כלומר, הפרוייקט מהווה אתגר מקצועי - עיצובי לתלמידים ועונה על צורך אמיתי במעון עצמו. במסגרת פרוייקט זה נשלחו תלמידי הקורס לעיצוב גרפי, הלומדים איור בשנה ב '[בהנחיית המאיירת גיל - לי אלון קוריאל] לעצב ולאייר ספר ילדים המכיל את הטקסט הטיפולי המשמש את המטפלים בתהליך קליטתו של ילד במעון לנשים מוכות.
הנחת היסוד של הפרוייקט הייתה שהספר יהיה חיוני בתהליך קליטת הילד החדש למעון, משום שהוא מעביר את העקרונות הבסיסיים עליהם מושתת המעון. הטקסט אתו התמודדו התלמידים נשלח למרכז ללימודי חוץ מהצוות הטיפולי התומך במעון והוא עובד חזותית לספר המתאר את התנהלות חיי היומיום החדשים. את סידורי האוכל החדשים, ההתמודדות עם שינה בחדר עם אנשים נוספים, המפגש עם בית ספר וחברים חדשים ועוד.
הספר מסביר לילד כיצד להתמודד עם התחושות והרגשות המלווים אותו במצבו החדש ובהם העצב של אמא ושל הילד עצמו, הכעס על הילדים האחרים שבמעון והדרך להתמודד עם רגשות אלה באופן שונה ממה שהיה רגיל עד כה. המטפלים במעון חשו שעל ידי ספר הילדים המאויר הם יוכלו להעביר את התהליך הטיפולי בדרך שונה. ספר ילדים אישי שהילד מזדהה עם הסיפור בו עשוי ליצור אוירה פחות מאיימת. הרעיון היה שתהליך הטיפול יהיה מלווה באמצעות הספר אותו יקבל הילד כשי אישי, שיהווה עבורו ציון דרך לטראומה ול'מסע' שעבר ביחד עם אמו ואולי אף ציון דרך לחיים החדשים שיתחילו. 
תהליך העיצוב של הסטודנטים של המרכז ללימודי חוץ מכללת ויצו חיפה שראשיתו בלמידה של הסטודנטים את הבעיה והשלכותיה, כלל ביקורים הדדיים ואינסוף שיחות, היה מפגש הדדי מרתק. התהליך חידד דילמות טיפוליות שהתלמידים חוו בתהליך ההעברה הרעיונית חזותית. למשל: התלמידים התלבטו בשאלה האם ליצור את הספר אופטימי יותר כדי להקל על ההזדהות של הילד, או שמא לנסות וליצור תמונה מוחשית על מנת שהספר יספר את הסיפור הכי קרוב למציאות אותה חווה הילד, ולהעביר לילד את החיים במעון כמו שהם ללא צביעת המציאות באור 'ורוד' ויצירת פערים בין המסופר למציאות.
דילמה מעניינת נוספת הייתה כיצד להתמודד עם דמות האב שהוא הגורם לבריחה מהבית. בהקשר לאביו חווה הילד מערבולת מורכבת של רגשות ובהם, כעס על אבא, חרדה, חשש מנטישה וגעגועים. אחד השלבים בתהליך הטיפולי הוא מרכז הקשר שבו פוגש הילד לאחר זמן מה את אביו במטרה ליצור תשתית לחידוש הקשר והשיבה הביתה. מעניין היה לראות שתלמידים שונים בחרו להתמודד באופן שונה עם דמות האב.
בסופו של דבר יצרו תלמידי הקורס לעיצוב גרפי ואיור ספרים צבעוניים, יפים ומאוירים הממחישים בצורה הטובה ביותר והנכונה ביותר את אופן החיים במעון לנשים מוכות.
אם פרוייקט כזה מצליח לשפר ולו במקצת את ההרגשה של הילדים המתגוררים במעון לנשים מוכות, אם הפרוייקט מצליח ואפילו לרגע, לצבוע את חייהם בצבעים עליזים יותר ופחות קודרים, דיינו.
*מאת גילה דנינו יונה מנהלת המרכז ללימודי חוץ
המרכז האקדמי ויצו חיפה
לימודי עיצוב
לימודי אמנות
|
