תדמור: למרות המשבר מוכרחים להמשיך לנגן

אודי שחר, מנהל חברת הקייטרינג קטלית ומרצה בכיר להפקות בבית הספר תדמור, חווה את התמורות שחלו בשוק האירועים. לדבריו, ההשפעה ניכרת הן בירידה במספר האירועים והן בצמצום תקציב האירועים שכן מתקיימים. 'היקף הפעילות בקרב המגזר העסקי ירד בחמישים אחוז. עדיין עורכים אירועי השקה למוצרים חדשים, אבל אירועי הרווחה צומצמו מאוד, אפילו עד שמונים אחוז יחסית לשנה שעברה. יש לקוחות שבמקום להזמין הפקה מזמינים אותנו השנה לתת ייעוץ בלבד. במגזר הפרטי מקטינים את מספר המוזמנים לחגיגות, למשל, אם חתונה ממוצעת כללה 360 מוזמנים, השנה הממוצע ירד ל-300. בנוסף, מעבירים מסיבות כמו ברית ובר-מצווה מן האולם אל הבית. יש משפחות שבוחרות להפנות את תקציב האירוע אל נסיעה משפחתית לחו'ל, בעוד שבשנה שעברה היו גם אירוע וגם נסיעה'.
מהם ההסברים שהלקוחות נותים לך? 'חברות עסקיות אומרות בצורה גלויה שהם מצטערים אבל אין להן תקציב לכיבוד במחיר שנקבנו. משפטים נוספים שאני שומע הם: 'הימים הם לא ימים כתיקונם' ו-'זה לא זמן לחגיגות פאר'. בחברה אחת, שלה נתתי מחיר נמוך במיוחד אמרו לי 'זה הרבה מעבר למה שבכלל ציפינו ואפילו לא ניתן לעיכול'. מה שהם רצו לשלם היה כרוך מבחינתי בהפסד. כשמדובר באירועים פרטיים אנשים אומרים שהם רוצים משהו יותר אינטימי או משהו יותר טבעי ונקי, ברוח הרטרו. אבל כשמבקשים ממני לצמצם מאוד את מגוון או להסתפק בכיבוד פשוט יותר בחתונה, אני ממליץ שלא להתפשר, כי האורחים מרגישים את זה והתוצאה לא תהיה מכובדת'.
כיצד הצמצום בא לידי ביטוי מעשי? 'חשוב לציין שבמקרים רבים לא מדובר במחסור אמיתי באמצעים אלא בתחושה שלא נעים לנקר עיניים. זה נכון למגזר העסקי וגם לפרטי. בפועל, במקום סטייק פילה אנחנו מציעים סינטה, שמחירה נמוך בשליש. במקום בר שכולל מותגי פרימיום כגון וודקה גריי גוס מגישים סמירנוף ואבסולוט, שעולים כרבע מחיר. במקום פילה לוקוס מגישים פילה סלמון, שמחירו נמוך פי שתיים וחצי, ובמקום צלעות טלה מגישים פרגית, שהיא זולה פי שלושה. עדיין מגישים אורז בר במקום אורז רגיל, כי ההפרשים בתוספות הם מינוריים. בנוסף, אם בעבר השקיעו בדי ג'יי ובווי ג'יי אז עכשיו מזמינים רק די ג'יי ומוותרים על האפקטים. במקום פרחי טוליפ ואורכידיאות מקשטים בסייפנים או שמוותרים על פרחים'.
ומה קורה באירועי המגזר העסקי? 'במגזר העסקי השתנתה צורת ההגשה. התפתח מושג שנקרא 'צלחת-מזלג', שמשמעותו המעשית היא ארוחה מלאה במחיר אטרקטיבי כמו ארוחה עסקית. הרעיון הוא להגיש מנות שקל לאכול אותן בעמידה עם מזלג או קיסם בלבד. למשל, במקום אנטרקוט מגישים קבבונים, במקום פרגית מגישים חזה עוף. זה לא יעבור בחתונה, אבל בהחלט מתאים לאירועים עסקיים. במקום דים סאם או סביצ'ה מגישים פוקאצ'ה. זה אפילו לגיטימי להגיש אוכל בכלים חד פעמיים. זה הרבה יותר זול משום שאין בעיה של בלאי וכוח אדם שיטפל בכלים'.

גם גבי דובק, מנהל חברת דובק הפקות ותוכן והמרכז המקצועי של המגמה לניהול והפקת אירועים בבית הספר תדמור, חש את המתרחש בשוק. במקרה שלו, הוא קיבל החלטה להתמקד במגזר הציבורי. 'הלקוחות שלי באים מן המגזר העסקי ומהציבורי. בעסקי מבטלים אירועים, ובמקרים אחרים מקיימים אותם אבל באופן יותר צנוע ופשוט. במקום לקחת חברת הפקות מעבירים את הפקת האירוע על מישהו מתוך החברה. במגזר הציבורי לא חל שינוי בהיקף האירועים, היות שהגופים האלה ניזונים מתקציבים ומחויבים לבצע אירועים, טקסים ותערוכות בכל שנה. אבל היות שהם מודעים למשבר הכללי או שהם מקבלים היזון חוזר מהענף, המחירים של אספקת השירותים יורדים. זאת, משום שיש הרבה אנשים בתחום שמוכנים להוזיל עלויות'.
התחרות בשוק גדלה? 'בהחלט. ספקים מוכנים לתת אותה עבודה בתמורה פחותה. התמודדתי על מכרז שהתקיים בחברה פרטית גדולה שרצתה לערוך שישה כנסים במהלך 2009. הם ביקשו הצעה שכוללת מרכז כנסים, כיבוד, מרכיבים אמנותיים ומרכיבים טכניים. העלות שהם קבעו לעובד היתה לא ריאלית; פחות ממחצית ממה שבדרך כלל מקצים. למרות זאת, בין המתמודדות על המכרז היו חברות שכן הצליחו להגיש הצעה שמתאימה למחיר הזה. כולם היום מורידים מחירים, האתרים, ספקי השירות והאמנים'.
האם זו הזדמנות למי שמתחיל ורוצה להשתלב בתחום? 'זה עשוי לקרות, כי חברות קטנות ומתחילות מורידות מחיר ומצליחות להעשיר את הניסיון שלהן בפרויקטים. אבל זו בהחלט לא הכללה'.
האם תחום של ייעוץ להפקת אירועים יכול להתפתח בזמנים כאלה? 'זה בהחלט קיים, כי חברות מנסות לקצץ בהוצאות ולכן מטילות את האחריות על הפקת אירועים על שכיר בחברה. אבל צריך לזכור שגם ייעוץ עולה כסף, וגופים עכשיו לא ממהרים להוציא. יש לי לקוחות שפונים כדי לבקש ייעוץ במקום להזמין אותי להפיק אירוע, אבל אני עושה את זה באופן לא פורמלי, אלא מתוך רצון טוב'.
האם הביקוש ללימודים בענף מושפע גם הוא מהמצב? 'למידת מקצוע לא נמדדת לפי תקופת משבר או עדנה. לומדים מקצוע כי נמשכים אליו ומרגישים שזה מה שרוצים לעסוק בו לטווח ארוך. נכון שבתקופה הנוכחית יש צורך בפחות מפיקים, אבל אנחנו חיים במדינה של אירועים, וגם בתקופות משבר יש אירועים בלי סוף. חוץ מזה, המשבר הזה לא יהיה נצחי ומדובר במקצוע מאוד טוב לעתיד'.
אתה נשמע מאוד אופטימי 'המצב הזה הוא מצב זמני. עברנו משברים ואנחנו מומחים בהתאוששות ממשברים. אנחנו מדינה שקמה מהר מכל מצב. למשל, בתקופה מבצע עופרת יצוקה הייתי אמור להפיק עבור משרד החינוך סרטים בנושא רשויות שזכו בפרס המשרד. כשניסיתי ליצור קשר עם נתיבות, הם כמובן לא היו זמינים. אבל בבוקר שלאחר סיום המבצע התקשרו אלי משם ואמרו לי לבוא לצלם. הגעתי, והכל היה כרגיל; התלמידים בכיתות והפקידים במשרדים. יש לנו כוח התאוששות מצוין וגם המצב הנוכחי יעבור'.
כך תוזילו עלויות של אירועים אודי שחר מרצה בכיר בבי'ס תדמור מעלה כמה נקודות שכדאי לבחון לפני שסוגרים על אירוע:
- כדאי לספור בקפידה את מספר האורחים לפני שיוצאים למסע ולהחליט את מי באמת חייבים ורוצים להזמין.
- כשבוחרים תאריך, מומלץ לחפש תקופות פחות מבוקשות. למשל, בספירת העומר לערוך חתונה אזרחית, או בשבועיים הראשונים של תקופת בין המצרים יוצאי עדות המזרח יכולים להתחתן. השאר יכולים להתחתן בחורף או בימים לא אטרקטיביים. ימי חמישי הכי פופולריים מתוך ההנחה שהאורחים יאריכו את השהייה במסיבה היות שלמחרת יש יום חופשי. אבל אפשר להתחתן גם בימים אחרים כי ממילא החברים הכי קרובים והמשפחה לא ילכו הביתה גם אם יש עבודה למחרת. מבחינת העלות, ההבדל בין יום ראשון ליום חמישי הוא של 20-30 אחוז.
- לערוך שופינג. לפעמים תגלו שגן אירועים נחשב מאוד נשאר עם שני חורים במהלך חודש ושהבעלים מוכנים להתפשר על מחיר. באופן כללי, גמישות מקלה מאוד. אם לא מקובעים על תאריך, אפשר לגלות מציאוֹת.
- באירועים עסקיים להשתמש בהגשת צלחת-מזלג, כלומר, לבחור מנות שקל לאכלן בעמידה עם מזלג או קיסם בלבד. בנוסף, שימוש בכלים חד פעמיים מוזיל מאוד את העלויות. יש כלים מעוצבים באיכות גבוהה וגם כלים מתכלים.
*הכתבה נכתבה על ידי טלי גלסקי
תדמור - ביה'ס למלונאות ואירוח

לימודי הפקת אירועים
לימודי בישול, טבחות