המכללה האקדמית צפת: מחקר על תוקפנות נהגים בכביש

בהסתמך על ממצאי המחקר, שהתבצע ע'י ד'ר ליפז שמוע-ניר, מרצה לפסיכולוגיה של המכללה האקדמית צפת, ניתן יהיה לפתח כלים לאיתור נהגים המועדים להתנהגויות מסוכנות, תוקפניות ואלימות ולהקטין את שיעור תאונות הדרכים.
מדובר בשני מחקרים שמטרתם הייתה להבחין בין סוגי התוקפנות של נהגים בכבישים. מכיוון שתוקפנות בנהיגה הנה התנהגות שכיחה בכבישי ישראל, חשובה ההבחנה בין נהגים שמגיבים בתוקפנות לתכלית כלשהי, לעומת נהגים המגיבים בעוינות ללא תכלית ועשויים לבצע עבירות תנועה קשות, תאונות או להיות אלימים כלפי נהגים אחרים.
במסגרת המחקר נבדקה התנהגותם של מאות נהגים בתנאי לחץ שונים ובשעות עומס בכבישים ובכניסה לחניונים באוניברסיטת בר-אילן. איסוף הנתונים נעשה באמצעות תצפיות על הנהגים בשעת ההמתנה לכניסה לחניונים. כמו כן, חולקו שאלונים לכלל האוכלוסייה ועשרות נהגים שהשתתפו בקורסים לנהיגה מונעת, התבקשו לענות על התנהגותם במצבים שונים בכביש, ומעורבותם בתאונות דרכים.
מהמחקר עולה, כי התנהגויות תוקפניות באות לידי ביטוי בשתי צורות התנהגותיות עיקריות: תוקפנות עוינת או תוקפנות אינסטרומנטאלית. תוקפנות עוינת באה לידי ביטוי התנהגותי לא בהכרח באמצעות פתרון הבעיה הגורמת לעיכוב הנהג, אלא מכוונת להוצאת כעס על הנהג המעכב או לפגיעה בו והיא כוללת: צפירה ארוכה, היצמדות מאחור, לחתוך את הנהג, לעקוף את הנהג, להוציא יד מהחלון, תנועה מגונה לגורם שגרם לעיכוב ולקלל. תוקפנות אינסטרומנטאלית בנהיגה כוללת את כל אותם ביטויים התנהגותיים, שהנהג התוקפני חושב שיסייעו לו לעקוף את הגורם המעכב או החוסם בכביש: צפירה קצרה, הבהוב אורות ולחתוך טור.

מהמחקר עולה עוד, כי כ-22 אחוזים מהנבדקים הפגינו התנהגות תוקפנית כלשהי. כ-4 אחוזים מהנבדקים צפרו צפירה, כ- 3 אחוזים מהנבדקים צפרו שתי צפירות קצרות ברצף, כ-7 אחוזים מהנבדקים חתכו טור וכ-8 אחוזים מהנבדקים נצמדו לרכב שלפניהם. גברים צעירים הפגינו באופן מובהק יותר תוקפנות מגברים מבוגרים. כמו כן, ניתן לראות שבקרב נשים נמצא הבדל מובהק לפיו נשים צעירות הפגינו יותר תוקפנות מנשים מבוגרות. בבחינת ההבדלים בין גברים לנשים בקבלת דו'חות משטרה ו/או במעורבות בתאונות דרכים, נמצא שבקרב מקבלי הדו'חות יש באופן מובהק יותר גברים מאשר נשים. אולם לא נמצא הבדל מובהק בין גברים לנשים בשיעור מעורבותם בתאונות דרכים.
הנתונים מראים עוד, כי ביותר מ-50 אחוזים מתאונות הדרכים מעורבים נהגים בקבוצות הגיל 17-34. בנוסף נמצא, כי גיל הנהג הוא אחד המשתנים המשפיעים ביותר על ביצוע עבירות התנועה.
'במחקר זה זוהו שתי התנהגויות תוקפניות שאינן שכיחות בספרות המחקרית ואולי מאפיינות את הנהג הישראלי והן: שתי צפירות קצרות ברצף ומעבר מהיר של הנהג מטור איטי לטור מהיר יותר [מעין שילוב של פעולה שחותכת את הנהג שמלפנים עם עקיפה במטרה להתקדם מהר יותר]. כפי הנראה ששתי צפירות קצרות ברצף נחשבת כתוקפנות עוינת בעוד שלחתוך טור המתנה לטור מהיר יותר נחשבת כתוקפנות אינסטרומנטאלית', אומרת ד'ר ליפז שמוע-ניר, מרצה, פסיכולוגית ויועצת ארגונית.

עוד מדגישה ד'ר שמוע-ניר, כי ההשלכות המעשיות של ממצאי המחקר שנערך בהנחייתו של פרופ' מני קוזלובסקי, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, קשורות לנושא הבטיחות בכבישים ולמניעת תאונות דרכים. זאת משום, שבהסתמך על ממצאיו, ניתן יהיה לפתח כלים מעשיים לאיתור נהגים מועדים להתנהגויות מסוכנות, תוקפניות ואף אלימות בזמן נהיגה.
לימודים אקדמיים
מכללות אקדמיות
לימודי פסיכולוגיה