שרידי ציור קיר נדיר התגלה בחפירות ארכיאולוגיות

שרידים של ציור קיר בסגנון מינואי, המאופיינים רקע כחול, הראשון מסוגו שנמצא בארץ, התגלה בעונת החפירות האחרונה בתל כברי. ציור זה מצטרף לציורים אחרים בסגנון אגאי שכבר נמצאו בעונות קודמות בארמון הכנעני העתיק שבתל. 'אין ספק שמדובר בהחלטה מודעת של שליטי העיר להשתייך לתרבות הים תיכונית ולא לאמץ סגנון אומנותי סורי ומסופוטמי, כמו שעשו ערים אחרות בכנען. גם הכנענים ישבו בלבנט ורצו להרגיש באירופה', אמר ד'ר אסף יסעור לנדאו מאוניברסיטת חיפה שהוביל את החפירה.
בתל כברי, שנמצא ליד קיבוץ כברי בסמוך לנהריה, נמצאים שרידיה של עיר כנענית מתקופת הברונזה התיכונה [2000-1550 לפנה'ס]. במרכז העיר עמד הארמון של שליטי העיר, שהייתה העיר החשובה באזור הגליל המערבי באותה תקופה. החפירות במקום החלו בשלהי שנות ה-80 על ידי פרופ' אהרון קמפינסקי ז'ל והופסקו בשנת 1993. בשנים האחרונות ממשיכים בחפירות צוותים בראשותם של ד'ר יסעור לנדאו ממכון רקנטי ללימודי ים באוניברסיטת חיפה ופרופ' אריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
הייחוד של תל-כברי הוא שלאחר נטישת העיר לא נבנתה על חורבותיה עיר אחרת, ולכן מדובר בעיר הכנענית היחידה שניתן לחפור אותה במלואה. גם הארמון, שבדיקות גיאו-פיזיות גילו כי הוא בגודל שבין 4-6 דונם, הוא הארמון היחיד מהתקופה שניתן לחפור את כולו. 'השימור של העיר בתל כברי מאפשר לנו לקבל תמונה מלאה של החיים הפוליטיים והחברתיים בתקופה הכנענית. נוכל לדעת האם השלטון היה ריכוזי או לא, האם נגבו מיסים, מה היה אופי החקלאות ואיך התנהלה הפוליטיקה של התקופה', ציין ד'ר יסעור לנדאו.

 
כאמור, עונת החפירות האחרונה מאפשרת לחוקרים לדעת מה היה הטעם התרבותי של שליטי העיר. בעוד שבחצור לדוגמא, העיר הכנענית הגדולה והחשובה של התקופה, נמצאו שרידים רבים של אומנות פיסול בסגנון סורי ומסופוטמי, בתל כברי לא נמצאה אפילו עדות אחת לאומנות מסוג זה. ואם עד היום ניתן היה לחשוב ששרידי הפרסקו בסגנון שהיה מקובל באי סנטוריני שנמצאו בעונות הקודמות הן מקרה בודד באתר, שרידים מיצירות נוספות מחזקים את ההשערה כי מדובר בעיר שלא רק קשרה קשרי מסחר עם הממלכות הים תיכוניות, אלא גם העדיפה להיות משויכת אליהם מבחינה תרבותית. 'בניגוד לחצור, שקשרה קשרי מסחר ותרבות עם סוריה ומסופוטמיה, בחרו שליטי העיר בצורה מודעת להציג אלטרנטיבה ים תיכונית, קישור לתרבויות הים האגאי, שללא ספק נראתה אקזוטית בעיני התושבים המקומיים' , אמר ד'ר יסעור לנדאו.
ממצאים נוספים שהתגלו בעונה האחרונה מאירים זוויות נוספות של חיי היום-יום בעיר הכנענית. החוקרים גילו כי גם לשם בניית הארמון וגם לשם בניית שביל טקסי שמקיף את הארמון הפקיעו שליטי העיר קרקע פרטית - מה שמעיד שגם הפקעת קרקעות לטובת בנייה ציבורית היא לא עניין חדש. החוקרים גם החלו לחפור השנה פרוזדור שהתגלה כבר בשנה שעברה, ומצאו בו עשרות כלים: קנקני אגירה, קערות שטוחות, כוסות, פכים ועוד. הפרוזדור, ששימש ככל הנראה כסוג של מחסן, נאטם על ידי התושבים הקדומים ולכן בכלי החרס נותרו שרידים של החומרים שנשמרו בהם, כמו גם עצמות רבות של חיות. 'שלחנו את העצמות ואת שרידי החומרים לבדיקה ולקראת העונה הבאה כבר נדע את הרכב המזון שאכלו באותה התקופה', סיכם ד'ר יסעור לנדאו.
אוניברסיטת חיפה
לימודי היסטוריה
לימודי גאוגרפיה