חנוכיות מודרניות עוצבו על ידי סטודנטים לעיצוב רב תחומי

חנוכיה מיוחדת ובטיחותית לילדים המשתמשת בנרות מקרח, חנוכיית לפטופ לאנשי היי טק וחנוכיית אינסטנט חד פעמית לנוסעים בדרכים, עומדות במרכזו של פרוייקט בזק שנעשה בסטודיו הרב תחומי של מכללת סמינר הקיבוצים בהנחיית המעצב דורי אוריין, מקבוצת העיצוב אוממי.
במסגרת הסטודיו לעיצוב של מכללת סמינר הקיבוצים בחנו הסטודנטים כיצד משתלבים התחומים החברתיים והתרבותיים בתוך הדיסציפלינה של עיצוב המוצר וספציפית לגבי מושג החנוכיה. החנוכיה היא אובייקט טעון ורב משמעות, אובייקט דתי, אשר רבים מקרב הלא דתיים משתמשים בו.

חנוכיה זהו אובייקט עם מסורת של 2000 שנים, של תקומה דתית לאומית. אשר נוצקו בו תכנים של תקומה לאומית עם קום המדינה. אובייקט שחלקו נשאר קבוע לשנים הבאות וחלקו נשרף ומשתנה בזמן השימוש. אובייקט האמור לשמש אדם עם עצמו ומשפחתו, אך גם כזה הפונה לציבור הרחב ומופיע בחלונות הבתים.
המשימה שהוטלה על הסטודנטים הייתה לבחור מבין מגוון המשמעויות, התפקודים, והחומרים האפשריים ומהם לצאת ולעצב מוצר, שיתפקד כחנוכיה לפי תפיסתם את המוצר, את החג, את המסורת והמשמעויות הנלוות לו.
להלן תיאור הפרויקטים השונים:
- יפית לוי: גפאורים - יפית משתעשעת בהיבט הפירומני הברור של החג, האש, הדלקת הנרות יש בהם מהריגוש. החנוכיה החד פעמית שעשויה משמונה דפים של גפרורים בהתאם לימים השונים החג, מהווה חנוכיית אינסטנט, למי שלא הספיק להדליק חנוכיה בבית, למדליק החנוכיות בדרכים ולמי שאינו לוקח את החג ברצינות רבה.
החנוכיה של יפית מצטרפת בימים אילו למשלחת הישראלית לועידת קופנהגן, והיא תלווה את נציגינו לשם, יאיר אנגל, ותאפשר לו להדליק חנוכייה בכל מקום בו ימצא.
- סרגי לרנר: חנוכיית לפ טופ לאנשי היי טק - בפרויקט בוחן סרגי שני היבטים שונים, האחד הוא ההיבט הצורני, האם ניתן לשנות את מראה החנוכיה ולהתאימה לימינו, ליצור חנוכיה אשר מצד אחד תמשיך להוות תשמיש קדושה, אביזר לחג, ומצד שני תשתלב בסביבה המתוחכמת, ההיי טקית, המקיפה אותנו יותר ויותר?

ההיבט השני הוא היכולת לנצור את זכר החג מעבר לשמונת הימים שלו, בחנוכיה הנרות מוטים בזוית, דבר הגורם להם לטפטף את השעווה. השעווה נאספת על דף מגנטי, ונערמת על בת דמות החנוכייה המודפסת על הדף, בגמר החג, על הדף נותרים גושי שעווה ייחודיים, המתאים למשתמש הספציפי. את הדף המגנטי ניתן להצמיד למקרר או לדלת הבית ובכך להמשיך ולחוש את תחושת החג לזמן נוסף.

- אייל וינשטוק: חנוכיה עם נרות מקרח - הפרויקט מנסה ללכת רחוק ככל שאפשר מהנרות, מהאש - ומשתמש בנרות עשויים מקרח. החנוכייה מורכבת מתבנית סיליקון בה ניתן להקפיא נרות קרח. כאשר מונחים הנרות בחנוכיה ומונח גם השמש, נדלקות נורות זעירות הנמצאות בגוף המנורה, ואורן נשבר בגושי הקרח, האור שנוצר בקרח מחליף את האור מהאש, והמסת הקרח מקבילה לשריפת השעווה בנר הסטנדרטי. התוצאה היא חנוכיה המקיימת את תפיסת התאורה והזמניות של הנרות הרגילים תוך שימוש באמצעים אחרים לגמרי.
- סיוון זגורי: החנוכיה עשויה מגוש אלומיניום, אשר בטכנולוגיה של כרסום נחרצו בו מסלולים מפותלים כשל מבוך. בכל חריץ ניתן להשחיל פתיל, בהתאם למספר הניירות בחג, וכל פתיל יבער למשך 30 דקות. החנוכייה מתחלקת לשני חלקים כאשר בבטנה ניתן לאחסן את הפתילים שמשמשים לימים הבאים שבחג.

- מרינה פוזנר: דמיוניה - בפרויקט יצרה מרינה סידרה של שבלונות, המאפשרות לילד, בעזרת הדמיון, לצייר מגוון אין סופי של חנוכיות. השבלונות מאופינות בצורות שונות בהתאם לזרמים שנוים באומנות המודרנית, וכך הילד יכול ללמוד בצורה חוויתית, כל המגוון הצורני השונה בכל סגנון. השבלונות מלוות בחוברת אשר בה ישנן מספר דוגמאות לחנוכיות אותן ניתן ליצור וכן הסבר קצר על הזרם האומנותי הרלוונטי.
- הילה טמסוט: הילה מגדילה את אלמנט השינוי הקיים בחנוכיה רגילה והופכת אותו למרכיב מהותי בחנוכיה שלה, החנוכיה ניתנת לשינוי צורני ומהווה מעין משחק מורפולוגי מתוחכם. המשתמש יכול לבנות מגוון של חנוכיות, ועדיין לשמור על חוקי העיצוב הן בריווחים בין הנרות והן בהפרדה בין הנרות לבין השמש. החנוכיה עשויה מקוביות אלומיניום המחוברות בניהן החוט גמיש אשר ביחד מאפשרים מגוון צורות הרכבה ושימוש.
- ליעד בן ארי: מראה החנוכיה הדולקת, כאלמנט רב רושם, הוא שהוביל את ליעד בפיתוח החנוכיה שלו, הקנים העשויים מתכת נכלאים עי טבעת פרספקס שקופה ויוצרים אלמנט מסוג חדש שמשנה את המבנה של חנוכיה [בסיס תחתון ומעליו קנים] ומהדהד בצורתו את הלפידים, שמהווים חלק בלתי נפרד מסיפורי החג. מבנה החנוכיה המתוחכם מאפשר למוטות השונים לעמוד ביציבות ללא חיבור קשיח.

- אורי ארואסטי: בחנוכיה זו נעשה נסיון לבדוק מה יעלה בגורלה של החנוכיה אם נעביר אותה לשיטות יצור וטכנולוגיות הדומות למוצרים אשר אנו משתמשים בהם היום יותר ויותר, החנוכיה עשויה מפלסטיק, במודה למוצרים הסובבים אותנו בכל יום ואת מקום הנרות תופסות נורות לד, הממוקדות בעזרת מראה. החנוכיה נפתחת בעזרת מנגנון פניאומטי שפותח ע'י אורי לצורך התרגיל, נסגרת באופן אוטומטי בגמר 30 הדקות. צורת החנוכיה, החומרים שממנה היא עשויה, ודרך עבודתה הם ככל מוצר צריכה חשמלי אחר המוכר לנו.
- רני צברי: חנוכיושקה - את היחס בין התרבות הישראלית-עברית-יהודית, לבין התרבות של העליה הרוסית מציג רני צוברי, בחנוכיה שלו. החנוכיה מבוססת על המטרושקה, אותן בובות הנכנסות זו לתוך זו. אך הבובות מקבלות שינוי בחומר ובצורה הכדי להתאים את עצמן לתפקיד החדש שלהן - חנוכיה, בדומה לעולים החדשים אשר נדרשים לעשות התאמות בחייהם עם בואם לארץ ועדיין בכל אחד מהם נמר, בסיס כלשהו של התרבות המקורית.
האלמנטים בחנוכיה הנכנסים זה בתוך זה, יצרו בעיה הלכתית. היות ועל כל הנרות להיות באותו הגובה, רני פותר זו בדרך יצירתי ע'י שימוש בנרות בגבהים שונים, ומוכיח, פעם נוספת, כי על ידי חשיבה יצירתית ניתן להגיע לפתרונות קלים ופשוטים מבלי לפגוע במטרה.
- לי וינר: חנוכיה לילדים - חג החנוכה הוא חג אהוב על הילדים, האורות, הטכס החוזר על עצמו מידי יום ביומו במשך שמונה ימים וסיפורי הגבורה, משתלבים ליצירת תמהיל מנצח. אך החג מלווה פעמים רבות בתסכול אצל הילדים, הדלקת הנרות מסוכנת ובמשפחות רבות מונעים מילדים קטנים הדלקת נרות או שלפחות מגבילים אותם בצורה משמעותית. בחנוכיה זו המורכבת מתשעה גופים המכילים שמן ומים צבעונים יכולים הילדים להדליק את החנוכיה ללא חשש.
כאשר הופכים את חלקי החנוכיה הנוזלים מתחילים לנטוף לחלק התחתון שלהם, למשך זמן הדלקתה. חווית השימוש, הצבעים, והעובדה שהחנוכיה דולקת לאורך זמן רב יכולים להוות פיצוי וחוויה חיובית לילדים שלא ניתן לאפשר להם להדליק נרות רגילים.
מכללת סמינר הקיבוצים
מכללות בישראל
לימודי עיצוב ואמנות